הביתה, הביתה
     
כתבות | Live | לוח הופעות | ספיישלים | מגזין | כותבים | ז'אנרים | לייבלים | קישורים | ארכיון רשימת דיוור | ארכיון חדשות | FAQ | פולארויד | פורומים | RSS
       
מתוך: עברית
אינפקציה :: בכיף
NMC, 2005    [אלבום]
שלמה ומורכבת מתמיד, חוזרת עכשיו להקתו אינפקציה בשנית, אחרי שנים על גבי שנים של שתיקה רועמת, ותחת הפקה מהוקצעת ומדויקת היא מוציאה את בכיף – אלבום כה מגוון ועשיר שאם אחטא בניסיונות הגדרה כוללניים ודאי אכשל במקלדתי (פופ? מטאל? פאנק? דיסקו אייטיז? רוק ישראלי?)
מאת: Velouria pixie בתאריך 18/05/05

קישוריקו
שתף

עוד מאותו סיגנון
ירונה כספי
תני לשתיקה
לבעור
המוסד
קורא לי עכשיו
951
951 - האוסף
digital_me
מתעלם מהצרכים
הקליק
עולם צפוף
דודו אהרון
הכל זה מלמעלה
חדשים על השרת
the cardigans
long gone
before
daylight
deathspell
omega

fas - ite,
maledicti, in
ignem
aeternum
the trees &
the bees

the trees &
the bees
נעם רותם
ברזל ואבנים
tammy
scheffer

wake up, fall
asleep
imani coppola
the black &
white album
 
ביקורת אקראית
הכה את השרת וקבל ביקורת אקראית ממבחר הביקורות בשרת.

לא כולנו מכירים את הכל, אבל לך תדע, אולי יצא לך שווה.

דירוג המבקר: 9    דירוג הגולשים: 8.8 (24 מדרגים)

דוקטור, תציל אותי
רוצים גם?
דוקטור, היה לי מצב רוח רע ואמרת לי להקשיב לדיסק הזה.
דוקטור: כן ו... אז מה?
ועכשיו אני כל הזמן צוחקת, אבל יש לי אינפקציה באוזן וזה לא עובר לי, מה לעשות?
דוקטור: לשתות הרבה בירה ולנער את הראש.

מומחים קובעים כי האזנה ממושכת לאלבום החדש של אינפקציה מסכנת את השומעים בהגעה לאחת ההופעות שלהם; מומחים אף קובעים מניסיון כי הגעה להופעות שלהם מסכנת את הקהל בספיגת מוחטות רוויות במבה הישר מפיו של הסולן; מומחים ממליצים לבוא חמושים באקדח מים מפלסטיק ולעמוד מאחורה ליד הבאר, למען בטחונכם האישי. נראה אתכם חוזרים משם בלי לזמזם איזה טקסט טיפשי.
אינפקציה הם: ניר טרטר (שירה וקלידים); גיא שמי (גיטרה); גיא בן שטרית (סתם גיטריסט חרא); עמרי הנגבי (תופים); ירון שראל (בס וקסילופון); טל מטמור (גיטרה, מחשב והפקה מוסיקלית).

אבל דוקטור, אתה בטוח שזה אינפקציה? זה לא ממש *נשמע* אותו הדבר.
דוקטור: נכון מאוד, חולת מוסיקה יקרה - האינפקציה שלך עברה מה שנקרא בעגה המקצועית ''מוטציה''. ולא, אני לא מתכוון לסולן.
אז למה אתה מתכוון?
דוקטור: אני מתכוון אליך, אני ארחם עליך, אני מטלפן לשלי יחימוביץ', אבל היא כל הזמן לא זמינה בפלאפון.


לאן הולכים פתאום כולם



אי שם בעבר הרחוק, 9 שנים לאחור, מפאתי העיר פתח תקווה הנידחת יצאו גיא בן שטרית (להלן: גב''ש) וניר טרטר, אספו כמה חברים והמציאו את אלבום הבכורה ככה מפנקים, שם פרוגרסיב מטאל ומלודיות מרגשות הביאו אותה בהפוכה זה לצד זו ועד מהרה קיבצו להם קהל שוליים נאמן ואובססיבי, אפילו שהרדיו התעלם מקיומם (כי כידוע, הטקסטים שלהם אלימים ומשחיתים את הנוער, במיוחד אם חוש ההומור שלו לוקה בחסר).

גם לי זה קרה ככה: אני מודה שמה שמשך אותי בתחילה היו המילים המצחיקות והתפלאתי לגלות שמאחורי כל זה עומד, או יותר נכון טס מוחו הקודח של גב''ש ולא של טרטר, שהרי הטקסטים כל כך הולמים את האחרון.
האיכות הכאוטית וההומוריסטית של ההגשה שלו (''תפסיקו רגע לנגן, אני צריך לחרבן'') היא בטח אחד מסודות הקסם של אינפקציה, כמו גם העובדה שהאוטוסטרדה במלאנתלפים קמ''ש בואכה גב''ש תגרום לך לחכות לפחות יממה לפני שתצליח לחצות את הכביש.
הכירו אותו: אין לו קלמנטינות לשבת, אין לו כוס חלב לשתות עם הפיתה ואין לו כלום במקרר חוץ מחרדל, אבל יש לו שנורקל וצידנית, ובכפכפים בלבד לרגליו הוא מתכוון לכבוש את העולם.

שלמה ומורכבת מתמיד, חוזרת עכשיו להקתו אינפקציה בשנית, אחרי שנים על גבי שנים של שתיקה רועמת, ותחת הפקה מהוקצעת ומדויקת היא מוציאה את בכיף – אלבום כה מגוון ועשיר שאם אחטא בניסיונות הגדרה כוללניים ודאי אכשל במקלדתי (פופ? מטאל? פאנק? דיסקו אייטיז? רוק ישראלי?).
לא בטוח איך הם יגדירו את עצמם אפילו, אבל דבר אחד בטוח וזה שהם יודעים לנגן, דאמיט:
גיטרות צבעוניות, בס מטייל, קלידים משתפכים, תכנותי מחשב מגניבים, כלי נשיפה בשביל הנפח ו(כאן מגיע אלמנט ההפתעה, כי בניגוד לאלבום הקודם) השירה פשוט נפלאה. הנ''ל מגדילים את המנעד של אינפקציה לגלישה מיומנת בין נעימות קיטש לפארודיות מבודחות ולקטעים אינסטרומנטליים מרהיבים, לראפ, לטראנס, לאופרת רוק ועוד: מדהים לגלות שהרכב אקלקטי כל כך בחבריו ומהותו מצליח לנגן כל כך ביחד.


חבר'ה, אנחנו ננצח בסופרבול הזה



אינפקציה אולי לא ממש דומה לעצמה המוכרת, ויש שהסינגלים שנבחרו להישלח כסנוניות ראשונות לרדיו (''זה עושה לי שמח''; ''סרט של סקס''; ''התגעגעתי'') אכזבו משהו במתיקותם את הקהל הישן שלהם, שהתרגל לקולקציה המוקדמת האגרסיבית יותר, אבל יו גראנט, לפני שהשתמש בשירותי זונות, אמר פעם על אשתו ''היא למדה טכניקות איפור כאלה, שכל ערב נכנסת הביתה אישה אחרת, זה סקסי להחריד''.
ובאמת, לא רק בהשוואה לאלבום הקודם, אלא גם בינו לבינו, נושא האלבום את אפקט ה''רגע, זו אותה להקה?'' מי מסתתר מאחורי המסכה, חתול מפלצת או ילדה יפה בלה בלה.

ההיילייטס מבחינתי: שיר הנושא, ''פולנים'', ''אין לי'' (קליימקס בילדר אמיתי!), ''שלי יחימוביץ''' (אף כי הוא יצא להם קצת איטי), ''אם הדרך'' (כי הוא מצחיק אותי), ''קיפוד קרח'' ו''התגעגעתי''.
תנו את הקרדיט, אם תרצו, למאסטרינג בחו''ל או כוונו את הזרקור אל טל מטמור - אבל צריך המון אנשים בשביל טנגו (ראיתם את האורך של רשימת התודות?) ובשביל מוצר כה מוגמר עד ללא רבב, צריך שנים של עבודה, דם יזע ודמעות, עזבו אתכם שטויות - הנה באה הקלישאה – היה שווה לחכות. לא נראה לי שיצא בארץ לפני כן אלבום שכל כך מודע לעצמו.
אינפקציה, תעשו לי אלבום שלישי (לפני שיתחלף המילניום, אם זה אפשרי).


דוקטור, דבר אחד אחרון.
דוקטור: כן, בתי?
נראה לי שאני בהיריון.
דוקטור: שכבת עם מוסיקאי בלי קונדום?
לא.
דוקטור: אז בטח סתם אכלת יותר מדי סביח, או שזה עוד פעם רוח הקודש, יימח שמו.
שתף
אלבומים קשורים:
שייגעצ :: משקאות חריפים |||

אמנים קשורים:
פאנקייק || שייגעצ || 

סגנונות נוספים:
Punk | 

מה קורה פה?  | עזרה  | מדיניות השרת  | כתוב לנו  | site developed by me&him
our friends: tve.co.il  |  fisheye.co.il
כל הזכויות שמורות hasharat.co.il ©