 רוצים גם? |
|
|
 |
כבני אדם, יש מספר מלכודות נפשיות בתחום מערכות היחסים, שאנו נוטים ליפול אליהן בקלות רבה מדי. כאלה הן התמכרות לאהבות ישנות שלא התממשו; ראייה חד צדדית של בן הזוג; האשמה עצמית כשהקשר משתבש. בעיות איתן צריכות להתמודד בעיקר נשים, ולפעמים גם גברים. רבים נופלים במשוכות אלה, אך לא ירונה כספי. למעשה, לא רק שאינה נופלת, אלא שהיא עומדת בביטחון מצידן השני ומתעמתת איתן ישירות, עם גיטרה אקוסטית בידיה, צוות נגנים מוכשר מאחוריה והילה של סגנון מסביבה.
להגיד שירונה כספי לקחה את הזמן לפני הוצאת אלבום הבכורה, יהיה אנדרסטייטמנט רציני. כספי החלה בלהקת
גוונים כהים בתחילת שנות ה-90' בתור בסיסטית, אם כי היא ממהרת לומר שאמירתה היום שונה מאוד מזו שהייתה לה אז. לאחר התפרקות הלהקה יצאה כספי לקריירת סולו של הופעות עם פסנתר, הכלי הראשון עליו למדה לנגן. בתקופה זו היא השתתפה גם בפסטיבל הפסנתר וניגנה בהצגות של תיאטרון חיפה. כמו כן ניגנה באחד הגלגולים של
כרמלה גרוס וגנר, ושרה קולות רקע לאלבום עיוור בלב ים של
ערן צור.
באזור שנת 1999, אספה כספי קובץ שירים וצוות, והייתה על סף הקלטת אלבום. אך היא החליטה להפסיק את תהליך ההקלטות משום שחשה, כדבריה, שתחושת הראשוניות שרצתה להעביר הלכה לאיבוד בעיבודי השירים. אלבום זה נגנז ועברו חמש שנים נוספות, כחמש-עשרה שנה מאז כניסתה של כספי לסצינת הרוק הישראלית, עד צאת אלבומה הראשון: תני לשתיקה לבעור.
המאמץ לשמור על אותנטיות יצירתית הביא את כספי להוציא אלבום בכורה שלם ומגובש, המביע תפיסת עולם. הטקסטים עוסקים בעיקר במערכות יחסים רומנטיות, אך גם בהתבוננות פנימית, כשמעל לכל קיימת תחושה של בטחון עצמי. אין זהו בטחון שמרגיש צורך לצעוק ברבים על נוכחותו, אלא כזה שמחלחל פנימה, בשקט ובעוצמה. הסגנון המוזיקלי מגבה גישה זו ומתאים לה כמו כפפה. מעט פחות ממחצית השירים מוגשים בצורת רוקנ'רול קברטי, המאופיין בגיטרה חשמלית בעלת צליל רטרו פרוע, עם פסנתר ופריטות קונטרבס. שאר הקטעים שקטים יותר, ומבוססים על שירתה התיאטרלית של כספי על רקע נגינת פסנתר עדינה, כשהגיטרה וכלי המיתר תמיד נמצאים קרוב, כדי להושיט יד ולהגביר עוצמה.
כיבו את הדיסטורשיון, אפשר לנמנם קצת
שני נגנים ותיקים ומוכשרים, שמלווים את כספי לאורך רוב האלבום, הם אלי מגן על הקונטרבס ועדי רנרט על הפסנתר. על התופים מתחלפים שחר חזיזה ודני מקוב, תוצאה של שני צוותי מוזיקאים שונים שהקליטו עם כספי את האלבום, ועל הגיטרה החשמלית מתחלפים אלכס פולק וימי ויסלר. אכן, זהו ימי ויסלר של להקת
הבילויים, ומעניין לחשוב כיצד נוצר הקשר בין השניים, שמופיעים בסגנונות שונים מאוד. ויסלר אמנם לא יצא עם כספי להופעות, אך בדיסק הוא מפגין כושר נגינה וירטואוזי. בנוסף לאלה מנגנים באלבום גם צור בן-זאב על גיטרה בס ותומר הדדי על קלידים.
ירונה כספי עצמה הייתה מעורבת כמעט בכל פן של יצירת הדיסק. מלבד נגינה על גיטרה אקוסטית, ובאחד מהשירים על קלידים, היא גם הלחינה, עיבדה וביצעה חלק מההפקה המוזיקלית. דומה שמיותר לציין כי המילים נכתבו כמעט כולן על ידה, למעט שני שירי משוררים. אלה הם ''אתה הוא האיש החדש'' של
וולט ויטמן (בתרגום שמעון הלקין) ו''פרידה מן הנוף'' של המשוררת הפולניה
ויסלבה שימבורסקה (בתרגום רפי וייכרט). הטקסטים של המשוררים עובדו על ידי כספי ונשמעים בכוונתם ממש כאילו היא עצמה כתבה אותם.
קודם כל ראה הוזהרת
את יציאת הדיסק הקדים ''אתה הוא האיש החדש'' שיצא כסינגל. בשמיעתו ברדיו קשה שלא להתרשם מהקול היציב והאצילי, מהעיבוד המסוגנן שהוא לרוב שקט ואינטימי אך בקטעים מסוימים מתפרץ בסערת רגשות, וכמובן מהטקסט הכנה בצורה נדירה: ''אתה הוא האיש החדש/ הנמשך אליי/ קודם כל ראה הוזהרת/ ששונה אני מכל ששיערת/ ראה, ראה הוזהרת!''. זוהי גם הרצועה הפותחת את האלבום, אך לא מדובר כאן בתרגיל שיווקי גרידא – כפל המשמעות שבין הגבר הנמשך לכספי בצורה רומנטית לבין המאזין הנמשך לשמוע את האלבום, רומז למאזין שיטהר את דעתו מציפיות או דעות קדומות בטרם הוא צולל אל עולמה של ירונה כספי.
גם השיר ''החזר שטחים'', שהוקלט בגרסת דמו ארבע שנים קודם לכן, קיבל גרסא חדשה ונבחר לצאת לרדיו. רצועה זו אינה רעה כלל - היא מציגה אנלוגיה מקורית למערכות יחסים, שבאה דווקא מהתחום הלא-סביר של המצב הפוליטי בישראל – יחסי ישראלים/פלסטינים. את השיר מובילה הגיטרה הסוחפת של ויסלר, כשהרוקנ'רול מעוצב בגוונים ערביים. כאן מתגלה אולי הקשר לבילויים של ויסלר, שכן זה כתב בזמנו לאלבומם,
הבילויים, לא מעט טקסטים עם מסרים פוליטיים פרובוקטיביים (אם כי בניגוד לכספי, ויסלר עטף את שלו בהומור נונסנס שחור). למרות איכויותיו של ''החזר שטחים'', מיקומו במרכז אלבום זה, שאופיו הכללי פחות בועט והוא נוטה לעסוק במערכות יחסים מנקודת מבט מורכבת יותר, נראה מחוץ למקום.
שיר קטן בצבע ארגמן
מתחילת האלבום ניתן להבחין במבנה מסודר של שיר רוקנ'רול רועש אחד, ולאחריו שיר פסנתר שקט. מהסוג הראשון בולט השיר ''היסוסים'', המעובד בצורה יוצאת מן הכלל, ובו מצטיינים הגיטרה של ויסלר והקונטרבס של מגן. ''פרידה מן הנוף'' של שימבורסקה שייך לסוג השני, כשהוא מולחן בצורה יצירתית ונע בין קטעים שקטים על רקע פסנתר לסערות קונטרבס (כן כן, זהו אותו הקונטרבס בתפקידים שונים). באזור אמצע האלבום נשבר המבנה המסודר. ''מראה מראה'' מפתיע במילותיו המורכבות, ומזמין את המאזין לריקוד במקצב ואלס משולש. כספי פותחת את השיר ב''פה פה פה'' שגורם לתהות האם היא לא אימצה מחווה זו בשנות עבודתה עם
ערן צור. ''אנשים מוזרים'' הוא שיר שנשאר בקלות עם המאזין, בשל הלחן המדויק והמילים: ''לכתוב שיר קטן/ בצבע ארגמן/ ולא לך הוא – לא לך/ שיר לכל המלאכים/ שלא מצאו עוד את עצמם''. ''בולע ממתקים'' הוא עוד אחד משיריה המורכבים של כספי. קשה להצביע על קטעים באלבום שהם פחות טובים מאחרים, מלבד, אולי, ''לצחוק לבכות''.
מראה מראה שעל הקיר, מי הכי יפה בצבע ארגמן בעיר?
''אני יפה היום'' מסיים את האלבום בנימה שקטה ואינטימית בליווי פסנתר בודד של עדי רנרט, והוא קובע את המסר הסופי – למרות פגיעות בעבר ושלל מערכות יחסים דיספונקציונליות, לא תהיה כאן קטיעה של הרגש. ולמרות שכספי מציגה סוג של פמיניזם, היא אינה טוענת שהגברים הם מיותרים. למרות שגברים באלבומה נראים לעתים חלשים וחסרי ביטחון (''היסוסים'') או לחילופין חזקים וחסרי רגישות (''מנסה לדבר חלש''), הפתח נשאר למציאת הגשמה בתוך קשרים, להנאה מהם ולהיסחפות, מבלי שיישכחו לקחי העבר. וכאשר כספי מבלה עם הבחור של ''אני יפה היום'' בחדר אפל ומלא עשן, העיניים שלה נשואות כל העת אל עצמה, ואל צמיחתה האישית: ''אני יפה היום/ משהו בי מאיר פתאום/ שכחתי את הכוח שבי/ לרצות/ לנסות/ לומר מי אני''.
למרות שהשירים מרשימים אחד אחד, ההרגשה לגבי האלבום בשלמותו היא שהוא קצר מדי (41 דק'). כמו כן אין תחושה מספקת של קשר הדוק בין השירים, ולמרות הניסיון היפה לסיום עם ''אני יפה היום'', שסוגר במידה מסוימת את ''אתה הוא האיש החדש'' איתו האלבום מתחיל, המאזין עשוי לסיים את האלבום כשהוא מעט מאוכזב. התנופה הרוקיסטית של תחילתו נבלמת, ובחלקו האחרון המתח יורד עם רצף של שירים שקטים. קטע רוקנ'רול נוסף או שניים, היו יכולים לדעתי להיכנס לא רע לפני סוף האלבום, ולתת דחיפה לפני הסיום. אך עדיין, תני לשתיקה לבעור הוא אוסף שירים שנמצא הרבה מעל לממוצע בארץ בכתיבה, בביצוע ובעיבודים.
