הביתה, הביתה
     
כתבות | Live | לוח הופעות | ספיישלים | מגזין | כותבים | ז'אנרים | לייבלים | קישורים | ארכיון רשימת דיוור | ארכיון חדשות | FAQ | פולארויד | פורומים | RSS
       
מתוך: Rock
various artists :: discovered covered - the late great daniel johnston
gammon records, 2004    [אוסף]
האלבום הזה הוא לא רק הזדמנות טובה להיכרות עם היצירה של ג'ונסטון כשרוחות הקאמבק שלו מנשבות, הוא גם כינוס נדיר ביותר של הקצפת של האינדי האמריקאי. רשימה חלקית של המצדיעים: Eels, TV on the radio, Bright eyes, Death cab for a cutie, Beck, Flaming lips, Mercury rev ואפילו טום וויטס בכבודו ובעצמו. זו רשימה שמדליקה נורה אדומה של אושר אצל כל חובב אינדי
מאת: עיר מקלט בתאריך 09/12/05

קישוריקו
שתף

עוד מאותו סיגנון
black flag
who's got the
10 1/2?
slint
spiderland
iron maiden
the number of
the beast
the strawbs
just a
collection of
antiques and
curious
lab report
unhealthy
mudhoney
mudhoney
חדשים על השרת
the cardigans
long gone
before
daylight
deathspell
omega

fas - ite,
maledicti, in
ignem
aeternum
the trees &
the bees

the trees &
the bees
נעם רותם
ברזל ואבנים
tammy
scheffer

wake up, fall
asleep
imani coppola
the black &
white album
 
ביקורת אקראית
הכה את השרת וקבל ביקורת אקראית ממבחר הביקורות בשרת.

לא כולנו מכירים את הכל, אבל לך תדע, אולי יצא לך שווה.

דירוג המבקר: 0    דירוג הגולשים: 0 (0 מדרגים)

מה קורה כשכוכבי אינדי מגיעים לשבעה
רוצים גם?
הרומן שלי עם דניאל ג'ונסטון התחיל לגמרי במקרה. ידידה שחיפשה סרט לראות בפסטיבל הקולנוע האחרון בירושלים גררה אותי לראות סרט תיעודי בשם ''השטן ודניאל ג'ונסטון''. רק בדקות הפתיחה של הסרט הבנתי ששמעתי את השם בעבר, אך מעולם לא עצרתי כדי להתעכב על המוזיקה של האיש, ודאי שלא על הביוגרפיה שלו. הסרט היה בודאי מהסרטים התיעודיים המרגשים שראיתי בחיי - אני משוכנע שאין אדם בעל לב שלא היה מתאהב ביוצר הזה מצפייה בסרט.

אז ג'ונסטון היה נער חריג ומוכשר כשד. ציור היה התחביב הראשי שלו, אך הוא היה משתעשע בדפיקות אקראיות על הפסנתר בביתו, ומחבר לעצמו שירים ושר אותם לעצמו בזמן שהוא מכסח את הדשא כדי שאף אחד לא ישמע. הוא העריץ את בוב דילן, קווין ובמיוחד את הביטלז - יותר מכל רצה להיות ג'ון לנון. אלא שג'ונסטון לא היה סתם נער מוכשר. לאט לאט גילו הוריו כי הוא מעורער בנפשו וסובל ככל הנראה ממאניה דפרסיה.

הכישרון האינסופי של ג'ונסטון, בעיקר כישרון הציור, סחף את כל איזור מגוריו. ג'ונסטון לא הסתדר באף מסגרת: לא בתיכון, לא בקולג', לא בבית הוריו. באופן מוזר, מצא את מקומו דווקא כמפנה מגשים במקדונלד'ס. ג'ונסטון הפך לאטרקציה של הסניף, הבחור המטורף והשנון שמפנה את המגשים. ג'ונסטון החל להקליט את עצמו והפיץ באופן פרטי את הקסטות שלו לאנשים שפגש בסוף שנות השמונים. פעמים רבות היה מוסר את העותק האחרון, ואז מקליט את האלבום שלו מחדש, שוב, לפי אותו סדר שירים.

ג'ונסטון הופיע ב-MTV, במסע של התחנה לפריפריה. הקסטות שלו התגלגלו למבקרי מוזיקה בעיתונים, והשמועה על הבחור החלה לעשות כנפיים, תוך שהוא חווה התמוטטויות ומאושפז לעיתים (ומפתח דיבוק לשטן הרודף אחריו). האלבומים שלו הפכו לאגדה בקרב קבוצה מצומצמת של מעריצים ובעיקר מוזיקאים. אין פלא, אם כך, שהפריצה הגדולה של ג'ונסטון התרחשה בטקס פרסי המוזיקה של MTV ב-1992. לא, ג'ונסטון לא הופיע שם כמובן. אבל יוצר אלמוני בשם קורט קוביין עלה לקבל את הפרסים באותו ערב עם טי-שירט ועליה העטיפה של הקלטת שג'ונסטון העביר לכל מי שפגש (את העטיפה המקסימה צייר בעצמו), ושהספיקה להפוך לאלבום מיתולוגי, האלבום Hi, how are you?.

מדהים מה שטי-שירט שלובש סלב יכולה לעשות. החולצה הביאה להתעניינות אדירה בג'ונסטון, והוא הוחתם לראשונה בחברת תקליטים גדולה. כמעט מיותר לציין ש-“Fun”, האלבום היחיד שהוציא בחברת תקליטים גדולה, התרסק מבחינה מסחרית. משם הייתה הדרך קצרה לתהומות הנשייה. אבל האגדה על ג'ונסטון רק התגברה בשנים האחרונות. כצייר, מעולם לא הפסיק ליצור. גלריות ידועות ברחבי העולם מציגות תערוכות שלו עד היום. וגם כמוזיקאי... המשך יבוא. זה הזמן להפנות אתכם לאתר הנפלא של ג'ונסטון ובו הביוגרפיה, הדיסקוגרפיה, וכלל יצירתו של היוצר הרב-תחומי הזה.

הסרט הזה גורם לרצות להכיר את כל הדיסקוגרפיה של האיש. ג'ונסטון מייצר לואו-פיי קאנטרי (אם מתעקשים להמציא הגדרות), אבל מה שבאמת חשוב הם הכאב והטירוף המשתקפים בטקסטים שלו. מקום טוב להתחיל בו הוא אלבום ההצדעה המרשים עד מאוד שנעשה לו בשנה שעברה. האלבום הזה הוא לא רק הזדמנות טובה להיכרות עם היצירה של ג'ונסטון כשרוחות הקאמבק שלו מנשבות, הוא גם כינוס נדיר ביותר של הקצפת של האינדי האמריקאי. רשימה חלקית של המצדיעים: Eels, TV on the radio, Bright eyes, Death cab for cutie, Beck, Flaming lips, Mercury rev ואפילו טום וויטס בכבודו ובעצמו. זו רשימה שמדליקה נורה אדומה של אושר אצל כל חובב אינדי.

אז איך אלבום הקאברים? מדהים ומהפנט. כנראה שעם חבורה כזו של מבצעים קשה ליפול. TV on the radio, כיאה להרכב מתוחכם, מלהיבים בביצוע ל-''Walking the cow'', שגם שומר על רוח המקור וגם מוסיף קורטוב של טירוף משל הלהקה. הרכב שאני לא מכיר בשם Rabbit מתחבר בביצוע מאוד גרנדדי ברוחו לג'ונסטון. Bright eyes, מלווה בניק זינר (מהיה יה יה'ז) מדהים בביצוע ל-''Devil town'', כנראה משירי הפולחן הגדולים של ג'ונסטון. Death cab for a cutie מצליחים להעביר במדויק את שברון הלב ב-''Dream scream''.

אבל נדמה שה-ביצוע של האלבום שייך לבק. את ''True love will find you in the end'' שהוא מבצע אני זוכר מהסרט בביצוע המקורי. בק, עם גיטרה ומפוחית, מתעלה כאן לשיאים לא חדשים מבחינתו של יופי. אנחנו יודעים שהוא מסוגל לזה מ-Sea change. אבל השיר הזה כל כך קורע, ובק כל כך מדייק, שזה חייב להיות אחד הקאברים היפים של השנים האחרונות.

Flaming lips חוברים כאן ל-Sparklehorse, מפגש פסגה שמוליד עוד קאבר מצוין, וגם מרקיורי רב עושים את העבודה בביצוע יפה ל-''Blue clouds''. את האלבום חותם טום וויטס בביצוע מטורף ל-''King kong'' ההזוי. השיר הזה יושב על וויטס בול, והטבעיות הזו רומזת אולי שגם וויטס הוא ממקורות ההשראה של ג'ונסטון.

דניאל ג'ונסטון הוא מקרה נדיר של יוצר שהביוגרפיה שלו לא פחות מדהימה מהמוזיקה שלו. הקריירה שלו מאוד מפוזרת, והוא מתחיל לקבל את הכבוד הראוי רק עכשיו. לכן אני ממליץ על אלבום הקאברים הזה בתור התחלה. וקצת אופטימיות לסיום: בסוף הסרט התיעודי, מסתבר שג'ונסטון עדיין פעיל מוזיקלית. כיום, כשהוא כבר נפוח מליתיום, אספה אותו לחיקה איזו להקת רוק של ילדים (כך הם נראים בסרט) שלקו בהלם קל מגודל המעמד כשגילו מי עומד מולם. הם הפכו ללהקת הליווי שלו, ומנגנים יחדיו. לי זה נראה היה כמו בדיחה. אבל ממש עכשיו יוצא אלבום לג'ונסטון ולהקת הליווי הזו: Daniel & the nightmares הם נקראים. ההרכב הזה רחוק, מבחינה מוזיקלית, מהלאו-פיי של ג'ונסטון, והחבר'ה משכו אותו לנגן גאראז'-רוק. אז ג'ונסטון המעורער (שמסע ההופעות שלו באירופה בוטל לאחרונה בשל מצבו הנפשי) עדיין לא אמר את המילה האחרונה. הוא רק מתחדש והולך.


שתף
אלבומים קשורים:
grandaddy :: sumday ||| the flaming lips :: yoshimi battles the pink robots ||| john frusciante :: to record only water for ten days ||| mercury rev :: all is dream ||| bright eyes :: i'm wide awake it's morning |||

אמנים קשורים:

סגנונות נוספים:
Alternative Rock | 

מה קורה פה?  | עזרה  | מדיניות השרת  | כתוב לנו  | site developed by me&him
our friends: tve.co.il  |  fisheye.co.il
כל הזכויות שמורות hasharat.co.il ©