הביתה, הביתה
     
כתבות | Live | לוח הופעות | ספיישלים | מגזין | כותבים | ז'אנרים | לייבלים | קישורים | ארכיון רשימת דיוור | ארכיון חדשות | FAQ | פולארויד | פורומים | RSS
       
מתוך: Rock
sex pistols :: never mind the bollocks, here's the sex pistols
virgin, 1977    [אלבום]
הרבה דברים נאמרו על הסקס פיסטולז: שהם להקת בנים שהתפרסמה בזכות גימיק, שהם גנבו את רוב החומרים מהראמונז והקלאש ורבים אחרים, שיכולותיו של סיד וישס כנגן בס נמוכות יותר מאלה של רינגו סטאר בתור מתופף. אבל הם תרמו להתעוררותה של תעשיית המוזיקה והממלכה המאוחדת כולה יותר מכל להקה אחרת.
מאת: St. Nicky בתאריך 28/04/06

קישוריקו
שתף

עוד מאותו סיגנון
arcturus
aspera hiems
symfonia
blur
think tank
foo fighters
one by one
manic street
preachers

journal for
plague lovers
singapore
sling

the curse of
singapore
sling
sgt.
stylus
fantasticus
חדשים על השרת
the cardigans
long gone
before
daylight
deathspell
omega

fas - ite,
maledicti, in
ignem
aeternum
the trees &
the bees

the trees &
the bees
נעם רותם
ברזל ואבנים
tammy
scheffer

wake up, fall
asleep
imani coppola
the black &
white album
 
ביקורת אקראית
הכה את השרת וקבל ביקורת אקראית ממבחר הביקורות בשרת.

לא כולנו מכירים את הכל, אבל לך תדע, אולי יצא לך שווה.

דירוג המבקר: 0    דירוג הגולשים: 9.3 (11 מדרגים)

off with their heads   מתוך פרוייקט שורשים
רוצים גם?
הייתי די קטנה, על הגבול הדקיק הזה שבין סוף הילדות לתחילת גיל ההתבגרות. כבר שמעתי קצת מוזיקה אבל לא ממש הבדלתי בין מטאל, פאנק ומנגינת הפתיחה של הדרדסים. הלכתי על קצות האצבעות לחדר ההוא, סגרתי את היד על המנעול והתפללתי חזק. הדלת נפתחה, אחי שכח לנעול אותה, והייתי בפנים. זה היה חדר קסום, בעיקר בגלל שהיה אסור, ידעתי שעונש צפוי אם אחי תופס אותי שם. אבל מעבר לזה, היו בה כל מיני דברים מרתקים, פוסטרים, שרשראות, מחשב, גיטרה, מערכת סטריאו, פחיות ישנות ומלא דיסקים. קופסאות שלמות שתוכנם היחידי היה דיסקים. ובחדר הזה היה את ''המדף''. אורכו לא עלה על חצי מטר אבל הוא היה קודש הקודשים מבחינתו של אחי, כל הדיסקים האהובים עמדו שם בשורה, משופשפים משימוש אך שמורים בצורה יוצאת דופן. הם היו כהים בעיקר, עם פרצופים משונים, דם ויצורים מיתולוגיים והיה להם צליל שגרם לי להרגיש באיזה ממלכה חשוכה ומסתורית. אבל אז שמתי לב לדיסק אחד שבלט בצבעיו, ורוד וצהוב. בחשש קל וסקרנות רבה הוצאתי את הדיסק ושמתי במערכת. ההאזנה הראשונה לוותה בזריעת הרס בחדר ללא שום התחשבות בתוצאות (שאכן לא אחרו לבוא). היום, אחרי כמה שנים והרבה מאוד האזנות נוספות, עדיין מתעורר בי יצר ונדליסטי חבוי בכל פעם שאני שומעת את האלבום הזה.

במהלך שתי שנות הקיום הקצרצר והכאוטי שלהם, Sex pistols הציגו לעולם אנרכיה מוזיקלית אמיתית, מייצגים את זעמם ותסכולם של מעמד הפועלים. הגזרות הכלכליות של מרגרט תאצ'ר, שקיצצה בתקציב הרווחה על מנת להשקיע בביטחון המדינה, יצרו שפל חדש של עוני ומצוקה אצל מעמד הפועלים קשה היום, שנגרר עמוק יותר ויותר למציאות של רעב, זנות, סמים וייאוש, בידיעה שאין להם שום סיכוי לעתיד טוב יותר בעוד עושרו וזוהרו של בית המלוכה מתנופף לעיניו כמו סמרטוט אדום. הכל התחבר לשאגה ברוטלית שעדיין נותנת השראה ללהקות הפאנק המתהוות. במבט לאחור קשה להאמין שלהקה עם יצר הרס עצמי כל כך מפותח זכתה לכל כך הרבה תהילה והשאירה את חותמה על הרוקנ'רול ותעשיית המוזיקה בכלל. המוזיקה שהם ניגנו הייתה חלק די זניח מהאגדה שנוצרה סביבם, הרוב נזקף לזכות מבצע שיווקי מרהיב של מנהל הלהקה מלקולם מקלרן, שמכר גישה שביטאה בוז כלפי כולם. ולא היית חייב לאהוב את המוזיקה כדי להזדהות עם הגישה.


and we mean it



הסקס פיסטולז החלו את דרכם כלהקה בניהולו של מלקולם מקלרן עם ג'וני רוטן (ליידון) כסולן, גלן מטלוק הבסיסט, סטיב ג'ונס בתור גיטריסט והמתופף פול קוק, לאחר שחבריה עברו מספר גלגולים קודמים בלהקות אחרות. הם הופיעו בעיקר במועדונים קטנים בלונדון ונקלעו לקטטות לעיתים קרובות מאוד. אחר כך הם הופיעו בעיקר בקולג'ים ובספטמבר 1977 קיימו את פסטיבל הפאנק הראשון ב-Club 100 והוחתמו על ידי EMI. הם פוטרו יום אחר כך בעקבות ראיון טלוויזיוני שערורייתי. באותה שנה פוטר הבסיסט גלן מאטלוק בגלל שתדמיתו לא התאימה ללהקה ובעיקר בעקבות סכסוכים עם ג'וני רוטן. הוא הוחלף על ידי סיד וישס, חבר ילדות של רוטן ומעריץ פיסטולז נלהב שעל פי האגדה המציא את ריקוד הפוגו. השיא הגיע עם הוצאת האלבום הרשמי היחיד של הלהקה, Never Mind the Bollocks, והוחלט לצאת לסיבוב הופעות בארצות הברית. הלהקה התערערה בעקבות מצבו הנפשי הלא יציב של וישס וצריכת הסמים של ג'ונס שמנעה ממנו לנגן, וג'וני רוטן שמלכתחילה היה נגד הנסיעה לארצות הברית ביטל את ההופעות, ברח לניו יורק והלהקה פורקה. סיד הואשם ברצח חברתו ננסי שפונג'ן, איתה ניהל מערכת יחסים שהתבססה על צריכת סמים, ומת ממנת יתר של הרואין. ג'וני רוטן חזר לאנגליה והקים את PIL איתה זכה להצלחה מסוימת, פול קוק הקים את להקת הרוק הכבד The Professionals וגלן הקים את The Rich Kids. מקלרן המשיך להתעסק באמרגנות במשך זמן קצר, עד שיצא לקריירה מוזיקלית משלו בתחום הפופ שזכתה להצלחה מיידית.

הסקס פיסטולז לא הייתה להקת הפאנק הראשונה. למעשה, הצליל מבוסס האקורדים שלה הושפע מאוד מ-Stooges שהחלו את דרכם בסוף שנות השישים, ה-New York Dolls וה-Ramones באמצע שנות השבעים. CBGB's כבר היה בשיא פריחתו כאשר הסקס פיסטולז הופיעו לראשונה, ואפילו לאוסטרליה היה כבר פאנק משלה עם The Saints. הם גם לא היו להקת הפאנק הכי טובה: הסקס פיסטולס היו רועשים, גסים וחסרי מעצורים, בעוד The Clash היו אינטליגנטים יותר ומתקדמים בהרבה מבחינת המוזיקה ויצירת האווירה. ל-Buzzcocks היו מלודיות יפות יותר והם גם ניגנו מהר יותר. ולגבי מהפכניות, Pink Flag של Wire, מתעלה על Never Mind בהרבה. מבחינה מוזיקלית הם היו די בינוניים: ג'וני רוטן לא היה זמר כישרוני במיוחד אך הופעתו הכריזמטית היא זאת שסחפה אחריה המונים; סיד וישס לא ידע לנגן אבל היה אייקון מצוין שמיקד את תשומת הלב הציבורית בלהקה; פול קוק המתופף היה בעל יכולת תקינה ומאטלוק, שהיה נגן מוכשר וגם כתב את רוב השירים, עשה עבודה טובה בשמירה על קצב. ג'ונס, למרות ההכחשות, היה גיטריסט מעולה. לא אחד שמסוגל לבצע סולואים, אבל גיטריסט קצב שנדמה שחסרים כמוהו ברוק של היום.

כדי לכפר על המגרעות, לסקס פיסטולז ללא ספק היה את המראה, שנגנב ברובו מ-Richard Hell, ואת הגישה הלגלגנית שאפיינה אותם כל כך, ואור הזרקורים הופנה אליהם. מוזיקת הפאנק אולי לא הומצאה על ידי הפיסטולז אבל גישת הפאנק ללא ספק החלה אצלם. הסקס פיסטולז מעולם לא רצו להיות חלק מהממסד, אך נכנעו ללחציו של המנהל וחתמו ב-EMI. הם פוטרו יום אחר כך, אותו דבר קרה גם ב-A&M. חלק משיריהם, ובעיקר ''God Save the Queen'', הם מחאה חברתית, הם זעמו בשביל האדם הפשוט, בשביל כל המובטלים שישבו בלשכה. אחד המהלכים היפים ביותר שעשו, שלדעתי מתמצת את מהות הפאנק לפעולה יחידה, היא פירוק הלהקה אחרי שהבינו שהם בובות שמטרתן לשעשע את ילדי העשירים.

הם עוררו את ההתחלה של הרבה להקות טובות שהושראו מהם ולבסוף התברר שהיו טובות יותר ממקור ההשראה, כמו Bad Religion, Alice in Chains, Megadeth ,Rancid, Dead Kennedys, Slayer, Anthrax, Faith No More, ורבים אחרים. אחת התרומות הגדולות ביותר של הסקס פיסטולז למוזיקה הבריטית היא כבישת מסלול חדש של קריירה בו ההייפ והתדמית היו ראשונים במעלה בעוד המוזיקה באה במקום השני. הם נכנסו לכותרות, בנו סביבם ענן של ציפייה, שיחררו סינגלים והופיעו בתדירות גבוהה, גיבו את הציפיות מהקריירה שלהם עם חוש סטייל חד והצהרות מעורפלות על כך שהם עתידה של המוזיקה, ולבסוף אכזבו עם אלבום בכורה בינוני: Never Mind the Bollocks.

מתחילתו עד סופו זהו אלבום מאוד אנרגטי, טעון רגשית ודי אחיד, אם כי ישנם שירים שבולטים יותר כבר בהאזנה ראשונה. ''Holiday in the Sun'', הרצועה הפותחת, נכתבה על ידי ג'וני רוטן בהשראת טיול לברלין. מתוך תחושה שאנגליה היא כמו מחנה אסירים, הם נסעו לברלין, החומה ואי שפיותה של העיר קנו מקום בליבם. ג'ון רוטן, שגודל בסביבה קתולית, מצהיר את דעותיו בבהירות ב-''Bodies'', המנון נגד הפלות, סיפורה העצוב של ילדה שהרגה את עוברה.


אני פרובוקטור? אני סתם נוצרי טוב



''God Save the Queen''הוא ללא ספק השיר הכי פוליטי באלבום וסביר להניח שגם הטוב ביותר. בתחילה היה אמור להיקרא ''No Future'', אך שונה בעקבות הצעתו של המנהל מלקולם מקלרן שאף עיכב את יציאת הסינגל כדי שיחפוף עם תאריך יובל הכסף של המלכה. כל שנייה של ''God Save the Queen'' חקוקה באבן, אין לדמיין את השיר בשום צורה אחרת, רק בצורתו המחוספסת, התמציתית, שמכוונת לפגוע וגם מצליחה בכך. השוואת המלוכה למשטר פשיסטי והטענה שלאנגליה אין עתיד עוררה מחלוקת רבה ותרמה לתהודה שיצר השיר. ניסיון לנגן את השיר מספינה על נהר התמזה מחוץ לארמון וסטמיניסטר ביום חגיגת יובל הכסף נכשל, וחברי הלקה והצוות נאסרו.

בשיר ''Anarchy in the UK''מוזכרים כמה ארגונים פוליטיים בולטים באותה התקופה: PMLA – התנועה העממית לשחרור אנגולה, UDA – התאגדות ההגנה של אולסטר וה-IRA שהוא צבא הרפובליקה האירית, אשר מושווים לממלכה המאוחדת. הליריקה עוקצנית ולגלגנית לא רק כלפי הממשלה, אלא גם כלפי מרד אופנתי או חסר כיוון. השיר מייצג תפיסה ניהיליסטית, טעונה, רגשית ואלימה של האנרכיה. ''Pretty Vacant'' הוא המנון לאדישות, וישנה הדגשה חדה על ההברה האחרונה כך שהיא נשמעת כמו Cunt. סביר להניח שמשחק המילים המשתמע לא נעלם מעינו של רוטן חד הלשון, אך הטענות הוכחשו ויוחסו למבטאו האירי. הפוליטיקה באלבום ישירה באופן אכזרי וחושפת את הריקבון בחברה הבריטית, הסקס פיסטולז שונאים את הממשלה, קפיטליזם וכל דבר אחר שמשקף סדר.

הרבה דברים נאמרו על הסקס פיסטולז: שהם להקת בנים שהתפרסמה בזכות גימיק, שהם גנבו את רוב החומרים מהראמונז והקלאש ורבים אחרים, שיכולותיו של סיד וישס כנגן בס נמוכות יותר מאלה של רינגו סטאר בתור מתופף. אבל הסקס פיסטולז השפיעו על הממלכה המאוחדת מבחינה חברתית ותרבותית בצורה שכמעט אינה ניתנת לתפיסה. הם היו קולו של העם, וגם אם הם ניגנו בקושי ארבעה אקורדים או למדו לנגן שנה קודם לכן, הם תרמו להתעוררותה של תעשיית המוזיקה והממלכה המאוחדת כולה יותר מכל להקה אחרת. והיום יותר מתמיד, הסקס פיסטולז גורמים למה שמכונה פאנק מודרני להיראות כמו S Club 7.


שתף
אלבומים קשורים:
the rolling stones :: let it bleed ||| the clash :: the clash ||| the stooges :: the stooges |||

אמנים קשורים:
the clash || the fall || mc5 || new york dolls || the ramones || the rolling stones || the stooges || 

סגנונות נוספים:
Punk | 

מה קורה פה?  | עזרה  | מדיניות השרת  | כתוב לנו  | site developed by me&him
our friends: tve.co.il  |  fisheye.co.il
כל הזכויות שמורות hasharat.co.il ©