הביתה, הביתה
     
כתבות | Live | לוח הופעות | ספיישלים | מגזין | כותבים | ז'אנרים | לייבלים | קישורים | ארכיון רשימת דיוור | ארכיון חדשות | FAQ | פולארויד | פורומים | RSS
       
מתוך: Electronica
gusgus :: polydistortion
4ad, 1997    [אלבום]
עד מהרה הכרתי בו כל ביפ, ויש בו הרבה כאלה, כי רוב הנגינה מבוצעת על סינתיסייזרים די מונוטוניים. המילים (באנגלית) מדברות אליי, למרות שאני לא מבין לגמרי את תוכנן. משהו על אהבה, אמונה, דת, רגשות, מוות, זכרונות עצובים, אבל מכוון ישר לנשמה, לא לשכל. וזה היה הפסקול המושלם לבלוז גיל־העשרה שלי
מאת: אמיר א. אהרוני בתאריך 21/10/06

קישוריקו
שתף

עוד מאותו סיגנון
bjork
telegram
aphex twin
drukqs
miss kittin &
the hacker

first album
acute
made as you
wish
project
pitchfork

chakra red
einsturzende
neubauten

strategies
against
architecture
חדשים על השרת
the cardigans
long gone
before
daylight
deathspell
omega

fas - ite,
maledicti, in
ignem
aeternum
the trees &
the bees

the trees &
the bees
נעם רותם
ברזל ואבנים
tammy
scheffer

wake up, fall
asleep
imani coppola
the black &
white album
 
ביקורת אקראית
הכה את השרת וקבל ביקורת אקראית ממבחר הביקורות בשרת.

לא כולנו מכירים את הכל, אבל לך תדע, אולי יצא לך שווה.

דירוג המבקר: 0    דירוג הגולשים: 7 (1 מדרגים)

קוסקוס איסלנדי וגעגועים לתמימות
רוצים גם?
זה היה ב־1997.

פעם הייתי בן 17, בוגר תיכון טרי ומדוכא מאהבה נכזבת, והיום אני מהנדס, בקרוב נשוי ומרוצה מהחיים.

פעם היה ערוץ טלוויזיה בשם MTV. יש אותו גם היום, אבל רק כאילו, כי הוא מפולח על־פי מחקרים סטטיסטיים לשוקי־יעד לפי גיל, ארץ מוצא, שפה, הכנסה חודשית וכל שאר המרכיבים האפשריים ולא ממש ראוי למאכל אדם.

פעם הייתה בערוץ ההוא תוכנית בשם Alternative Nation. היום גם קיימת באותו ערוץ תוכנית בשם כזה, רק שפעם היה בה מנחה מגניב – טובי איימיס, אנגלי עם שיער של יעני פנקיסט שלא דפק חשבון - ואפשר היה לראות בה מוזיקה שלא רואים בתוכניות אחרות. היום זה מה שנקרא בשפת הרייטינג ''רצועת־טפט'', כלומר אותם קליפים כמו כל הזמן, רק עם פתיח אחר שאף אחד ממילא לא שם לב אליו.

פעם היו לי עשרה דיסקים והיום יש לי יותר מארבע מאות והאמת היא שזה פחות מרגש. ארבעה מתוך אותם עשרה היו איסלנדיים – Post, Debut ו־Telegram של ביורק ו־Polydistortion של gusGus. פירוש שם הלהקה באיסלנדית – קוסקוס. הם ראו את המאכל המוזר הזה באיזה סרט גרמני והתלהבו.

ראיתי את הקליפים המדהימים לשירים ''Polyesterday'' ו־''Believe'' ב־Alternative Nation והפכתי למעריץ מוטרף. כמו כמעט כל מוזיקה שיוצאת מאיסלנד, זה היה נורא מרגש ופרט לי על עצבים חבויים. חיכיתי שייצא כבר הדיסק, התעדכנתי כל יום בכל דרך אפשרית. פעם לא היו פירסומות קופצות באינטרנט וגם לא ביטורנט – זוכרים איך הייתם מחפשים את הלהקה לפי האלפבית ביאהו ומתפללים למצוא? כשהוא יצא, רצתי לקנות. להזכירכם, פעם לא הייתה לי משכורת קבועה. אז עם הכסף המועט שהיה לי לא רצתי לקנות מטאליקה, איסט סבנטין או טופאק כמו רוב מכריי וגם לא רצתי לקנות ביטלז, לד זפלין או פינק פלויד כמו מכריי היותר מגניבים; רצתי לקנות דיסק של גוסגוס, להקה איסלנדית צעירה שאף אחד מהם לא הכיר.

וזה היה בדיוק מה שרציתי. אגב, הייתה בכך סתירה פנימית עמוקה – החשבתי את עצמי לשונא אלקטרוניקה ודאנס וטראנס ושאר ''זבל'', וגוסגוס היא להקה אלקטרונית לגמרי. אבל היה בהם משהו נעלה שאי־אפשר לתאר במילים.

על הדיסק הזה חרשתי הרבה מאד, ותודה לאל שלא היה לי הרבה מבחר אז, כי אולי הייתי מזניח אותו, כמו שאני מרשה לעצמי היום. עד מהרה הכרתי בו כל ביפ, ויש בו הרבה כאלה, כי רוב הנגינה מבוצעת על סינתיסייזרים די מונוטוניים. המילים (באנגלית) מדברות אליי, למרות שאני לא מבין לגמרי את תוכנן (עוד סתירה). משהו על אהבה, אמונה, דת, רגשות, מוות, זכרונות עצובים, אבל מכוון ישר לנשמה, לא לשכל.

וזה היה הפסקול המושלם לבלוז גיל־העשרה שלי.

ברוב השירים לא חסר קצב, אבל האווירה בגדול די דכאונית, ולמרות שזו קלישאה נוראית רוב השירים נשמעים קפואים בהתאם לארץ המוצא. למשל, יש שם שיר בשם ''Gun''. זה שיר חזק, חזק במובנים הדרושים – היה בו סוג של דיסטורשן, רק של סינתסייזרים. וחזק גם במילים, עד כמה שאני מבין אותו, לפחות: הוא מדבר על משהו שאפשר לקרוא לו ''נקמה מומלצת'' – ''Take that gun / blow your mind / go ahead and make my day''. כלומר, זה לא עובד ביננו, אז אולי תיקחי רובה ותירי בעצמך במקום להטריד אותי ולצפות שאני אעשה את זה?

ויש שם שיר בשם ''Believe'', שמספר על טיולים על מים עם ישו ויש לו קליפ שבו איסלנדיות ואיסלנדים מאממים ששוחים בבריכה. כן – גם הומוארוטיקה במינון מדוייק לשם קידום הסובלנות. ויש שיר בשם ''Why'', ששרה אותו הזמרת האורחת הידועה אמיליאנה טוריני ובנות מתות עליו. כשהיא עושה באמצע איזה ''ממ־ממ־ממ'', זה ממיס את הלב לכולם כולל כולם. וגם עוד שיר על ישו בשם ''Is Jesus Your Pal''; בתור יהודי אף פעם לא הייתי זקוק לידיד מהסוג של ישו, אבל השיר הזה מעביר די טוב את התחושה של מי שכן זקוק לו. ואם כבר איסלנדים נוגעים בנצרות, הם דואגים שזה לא יהיה משעמם כמו אצל האמריקאים.

הרצועה העשירית והאחרונה ברשימת־השירים נקראת ''Purple'' והיא יוצאת־דופן מבחינת האווירה – זה שיר טראנס מהיר ושמייח למהדרין. אני מניח שזה היה הגשר שעזר לי לא לפסול לחלוטין את הטראנס על סוגיו השונים. הוא כזה להיט שאפילו זכה לרמיקס של פול אוקנפולד ששמעתי פעם במערכת של טרנסאווי אחד. מאיפה, אם כן, באה הלגיטימציה? מהרצועה ה־11 (ה''חבויה'') שהיא קטע סינתיסייזרים אוונגרדי חסר קצב ומנגינה (''איזה מגניב אני, אני שומע מוזיקה אמנותית ומיוחדג'ת'').

האלבום הזה מרגש אותי עד היום. מאד. הוא לא התיישן בכלל, הוא עדיין יוצא דופן, כאילו פשוט, אבל אין עוד כמוהו... תחשבו על Automatic for the People – מכירים משהו שממש דומה? לא, הא? ככה זה עם Polydistortion. הם כאלה גאונים שאפילו כתבו איפשהו בחוברת היפהפיה – The concept is fairly easy to understand. קל להבין, אבל בלתי־אפשרי לשחזר.

מאז 1997 גוסגוס שינו את ההרכב כמה פעמים, הוציאו עוד שני אלבומים ואלבום רמיקסים אבל לא שמעתי אותם. לא יודע למה... אני מניח שפחדתי להרוס לי את הקסם שיצר הדיסק הראשון. איזה קסם.
שתף
אלבומים קשורים:

אמנים קשורים:

סגנונות נוספים:
Trip Hop | 

מה קורה פה?  | עזרה  | מדיניות השרת  | כתוב לנו  | site developed by me&him
our friends: tve.co.il  |  fisheye.co.il
כל הזכויות שמורות hasharat.co.il ©