אם הסתקרנתם, להלן רשימת מכולת קטנה של התכונות ששבו אותי באלבום: שירים מלאי רגש ופאתוס, לחנים שמושפעים ממוזיקה קלאסית עם הוקים של שירי פופ, עיבודים תזמורתיים ונגיעות אלקטרוניות, פזמונים סוחפים ובלדות קורעות לב, חצוצרות בלקניות שנשמעות כמו ''ביירות'', ציניות עגמומית ממשפחת ה''דיווין קומדי'' וחיבה לקאברים לא צפויים
קשה מאוד לסכם שנה מוזיקלית מבלי לסכם אותה ביחס לחיים האישיים שסבבו אותה. וככל שהחיים האישיים סובבים יותר סביב המוזיקה, כך קשה יותר לזהות מיהו אותו גיבור לא מושר. השנה הרבה אלבומים שאהבתי הפכו ללהיטים גדולים. נכון יותר יהיה לומר - האלבומים שאהבתי הגיעו להכרתי מלכתחילה בגלל שהיו להיטים גדולים. איך שלא תהפכו את זה, מוזיקה טובה בימינו לרוב תזכה להגיע להכרה של מי שמחפש אותה.
אז איפה אפשר למצוא גיבור אשר עונה להגדרה ''לא מושר''? בגרמניה. כן, בגרמניה, מה יש? ולא שהייתי צריך לשמוע גרמנית בשביל זה, השפה הזרה היחידה ששמעתי השנה הייתה ספרדית באלבום של קאלקסיקו ועברית באלבום של רות דולורס וייס, אבל קונסטנטין גרופר הוא יוצר מהזן החדש- הזן הבינלאומי. הזן הזה נותן תקווה גם לאמנים ממדינות נידחות (אהם אהם) לכך שיש אפשרות לזכות בנתח מהעוגה. אז מה אם צריך לוותר על מאפיינים תרבותיים אינדיווידואליים כמו שפה. יש כאלה שיקראו לזה כניעה לקולוניאליזם תרבותי, אני קורא לזה סיפור הצלחה. הבחור רצה שאני אשמע אותו, והוא הצליח. שמעתי אותו.
קונסטנטין הוא המוח והלב מאחורי ההרכב שנקרא ''Get well soon'', הרכב שבאולפן מונה איש אחד ועל הבמה שמונה. היות ואתייחס לאלבום כאל פרויקט סולו, את הקרדיט להרכב אתן דרך האתר הנפלא של הלהקה והמשחק החביב שמחכה בקטגוריית ה-about. נסו ותיהנו.
קונסטנטין נולד חודשיים לפני, מרחק של קילומטרים רבים צפונה במקום בו מזג האוויר מאפשר שיער חלק. דווקא עובדה כרונולוגית חסרת משמעות זו גרמה לי לחשוב. כשאני יודע שהמוזיקאים שאני שומע מבוגרים ממני, אני מרגיש צעיר. כשאני יודע שהם צעירים ממני, אני מרגיש זקן. כשאני יודע שהאמן מולי הוא בן המחזור שלי, אני מרגיש את ההווה. אלבום הבכורה של קונסטנטין, על כל המאפיינים המוזיקליים שבו, היה האלבום הכי מציאותי ורלוונטי עבורי השנה. הוא ניסח במדויק את מה שאני מחפש במוזיקה ובמשך רוב האלבום עשה זאת בדרך מעוררת השתאות.
אם הסתקרנתם, להלן רשימת מכולת קטנה של התכונות ששבו אותי באלבום: שירים מלאי רגש ופאתוס, לחנים שמושפעים ממוזיקה קלאסית עם הוקים של שירי פופ, עיבודים תזמורתיים ונגיעות אלקטרוניות, פזמונים סוחפים ובלדות קורעות לב, חצוצרות בלקניות שנשמעות כמו ''ביירות'', ציניות עגמומית ממשפחת ה''דיווין קומדי'' וחיבה לקאברים לא צפויים. רשמו לעצמכם אם גם אתם רוצים להיות ה''גיבורים הלא מושרים'' שלי (אין אחריות. שנה הבאה זה עלול להשתנות). קונסטנטין, בכל אופן הצליח, ואחרי שלוש שנות עבודה פיצח את הנוסחה וזכה השנה בתואר הנחשק.
האלבום יצא כבר בתחילת השנה, אבל אין כמו החורף הפתאומי שמלווה כתיבת שורות אלו כדי להעביר את מלוא חווית האלבום. ''נוח עכשיו, ראש תשוש, אתה תחלים בקרוב'' - כך נקרא האלבום וזו בדיוק הפעולה שהוא עושה. כשהיינו קטנים, רצינו להיות חולים כדי להישאר בבית לראות סרטים מצוירים. היום אני כבר גדול ואני רוצה להיות חולה כדי שאוכל להישאר בבית ולראות סרטים בשחור לבן. האלבום הזה מצליח לנחם בדיוק באפרוריות שלו, כי בחורף אמיתי אין ימי חמסין וכשרע אנחנו לא רוצים לשמוח. אבל כשיפה אי אפשר שלא להתמסר, ו''תחלים בקרוב'' מלא ברגעים יפים ומחממים.
לפני 25 שנה נולדו שני אנשים, אחד בביבראך השני בגני תקווה. השנה אחד מהם הוציא אלבום בכורה מרגש והשני קיבל את הפריבילגיה להשמיע אותו. בנסיבות אחרות הם יכלו להיות חברים. במובן מסוים הם כבר חברים. שתהיה שנה טובה.
Get Well Soon - If This Hat Is Missing I Have Gone Hunting
