הביתה, הביתה
     
כתבות | Live | לוח הופעות | ספיישלים | מגזין | כותבים | ז'אנרים | לייבלים | קישורים | ארכיון רשימת דיוור | ארכיון חדשות | FAQ | פולארויד | פורומים | RSS
       
מתוך: Rock
beth gibbons :: out of season
go beat, 2002    [אלבום]
בת' היא אחד הקולות הנוגעים, המביעים, הכאובים, נפלאים, אנושיים, מיוסרים ומוארים של השנים האחרונות, אך האלבום הזה מאכזב משהו... יש בו משהו אינטימי באופן נדיר, משהו קצת מלאכי, גם אם מדובר בסך הכל על an angel with a dirty face... ובכל זאת, אני אישית ציפיתי ליותר.
מאת: גדי ב בתאריך 30/11/02

קישוריקו
שתף

עוד מאותו סיגנון
kasabian
west ryder
pauper
lunatic
asylum
הקוביות
עד סוף היום
pink floyd
wish you were
here
amon duul II
phallus dei
stone temple
pilots

stone temple
pilots
ostara
ultima thule
חדשים על השרת
the cardigans
long gone
before
daylight
deathspell
omega

fas - ite,
maledicti, in
ignem
aeternum
the trees &
the bees

the trees &
the bees
נעם רותם
ברזל ואבנים
tammy
scheffer

wake up, fall
asleep
imani coppola
the black &
white album
 
ביקורת אקראית
הכה את השרת וקבל ביקורת אקראית ממבחר הביקורות בשרת.

לא כולנו מכירים את הכל, אבל לך תדע, אולי יצא לך שווה.

דירוג המבקר: 8.4    דירוג הגולשים: 8 (10 מדרגים)

אנחנו שהתאהבנו בך לא ננטוש אותך, זה בטוח...
רוצים גם?
בהתחשב בזה שבת' גיבונס היא אחד הקולות הנוגעים, המביעים, הכאובים, נפלאים, אנושיים, מיוסרים ומוארים של השנים האחרונות, האלבום הזה מאכזב משהו. הכל יחסי, נהוג לומר, והאלבום הזה מרגש וחם, אי של אמנות אמיתית באוקיאנוס הבינוניות של המוסיקה בימינו, ויש בו משהו אינטימי באופן נדיר, משהו קצת מלאכי, גם אם מדובר בסך הכל על an angel with a dirty face... ובכל זאת, אני אישית ציפיתי ליותר.

אולי זה בגלל שבת' משתמשת קצת יותר מדי ביכולת המדהימה שלה לתיאטרליות ווקאלית, אולי ב- 3-4 דמויות היא קצת מפספסת, גם אם ברור לחלוטין שב- 2-3 דמויות ועוד מספר גוונים היא שולטת ביד רמה. אולי זה בגלל שפול ווב הוא לא השידוך הכי מוצלח בעולם, איש שהגיע מלהקת הפופ Talk Talk ועבר בדרך עוד כמה מקומות, ואולי הרושם שיש פה קצת פספוס הוא רושם פרטי שלי מכיוון שסינגר / סונגרייטריות כמעט אף פעם לא ממש עשו לי את זה, וגם לא זמרות סול וג'אז למיניהן, שהוזכרו מספר פעמים בהקשר לשירה של בת' פה, בעיקר בילי הולידיי וסנדי דני.

שני היהלומים כאן, לעניות דעתי, הם show ו- funny time of year. בשני המקרים התמה המילולית ידועה (העולם הוא מחזה עצוב, ועונת שנה בה אין פריחה על העצים ואין מקום לאהבה, בהתאמה), בשני המקרים הלחן פשוט ודי מסורתי והביצוע מינימליסטי למדי, בשני המקרים מדובר בשירי אבל, כמעט קינה, עמוקים ומופנמים ומעט מעושנים בראשון, זכים יותר, צלולים יותר ובסוף עולים לקרשנדו זועם וכמעט היסטרי (ניצוץ של הטירוף הגיבונסי בפורטיסהד) בשני. שני השירים האלה נוגעים בי עמוק. הענין הוא, כנראה, שהיחס לאלבום הזה אישי וסובייקטיבי עוד יותר מבדרך כלל: אנשים שונים מוצאים פה פנינים שונות.

לא לגמרי ברור מה פול ווב עושה פה, אבל התיזמור המצומצם בד''כ והדיוק המוסיקלי האנושי מצטיינים למדי. השירים נכתבו ביחד, רק ש- ''show'', שנכתב ע''י גיבונס לבדה, הוא כאמור אחד משיאי האלבום (ורבקה ורחל סמואל מככבות בו בחליל וצ'לו), בעוד ש- ''sand river'', שנכתב ע''י ווב לבדו, שבלוני ומשמים במידת מה, והרכות שלו לא משכנעת אותי.

אין כאן כמעט קשר לפורטיסהד. חוץ מהקרשנדו הנ''ל והדיסאינטגרציה המפוררת שבקטע האחרון, בו היא מדברת לפול (הם הכירו באודישן לזמרת לאחת מלהקות הפוסט-טוק-טוק שלו, אומרת השמועה), אין פה זכר לסיוט המיוסר, האלים, הנשי והביטצ'י של בת' בפורטיסהד, שהיה מין לשון קדושים בנגטיב. הסוף של ''sour times'' מאלבום ההופעה החיה ב-NYC, למשל, היה אחד מפסגות הביצועים הווקאליים שלי יצא לשמוע, הוכחה חיה לכך שבמוסיקה 'שלנו' אקספרסיביות חשובה לאין ערוך ממנעד קולי, אישיות ווקאלית לוקחת חינוך קלאסי, וירטואוזיות או סלסולים משוכללים. ואם כבר פורטיסהד, אז אולי יש פה קצת קשר ל- ''roads'' האגדי, שהיה צריך להיות אחד מהמנוני הדור הנטוש והמלחמה הרוחנית של כל הזמנים, אבל אין קשר לפורטיסהד, בעיקר לא לסקרצ'ים המתוזמנים, לחדשנות הגאונית וליצירתיות הסימפולית והמוסיקליות המבריקות של ההרכב ההוא, בחסות אדריאן אוטלי (ששותף פה להפקה ולמספר נגיעות של כלי נגינה) וג'ף בארו.

ואגב, זה שהתרבות שלנו בוחרת להתייחס לפוטאנות עלובות כמו מדונה והבובה הזנותית הזו, שמכרה מיליונים ואני כבר שעות לא מצליח להיזכר בשם שלה בכלל, כשיש את בת', למשל, או את פרייזר, זה פשוט מגעיל.

אז מה, בת'?
אנחנו שהתאהבנו בך לא ננטוש אותך, זה בטוח. בחרת לשים תמונה מכוערת שלך על העטיפה, בחירה מוזרה, אבל אנחנו יודעים שאפשר לתת לך את הנדיר שבקומפלימנטים: ''you got a clean smile'', אם להשאיל ביטוי של חבר נוסף בעמותת הגאונים המסוייטים והמוארים של האקספרסיביות הגולמית בימינו, הלו הוא ג'ון פרושיאנטה. האהבה הזו שלנו אלייך, בת', אינה מותנית בתפוקה שלך כיום אף שנולדה מרגעי חסד בעבר, ובכל זאת אנחנו מבקשים ממך, בכבוד השמור למועטים, לספק לנו יבול קצת יותר עקבי באלבום הבא, גם אם זו אכן לא עונה לאהבה.
שתף
אלבומים קשורים:
hope sandoval & the warm inventions :: bavarian fruit bread ||| cat power :: moon pix ||| anita lane :: dirty pearl |||

אמנים קשורים:

סגנונות נוספים:

מה קורה פה?  | עזרה  | מדיניות השרת  | כתוב לנו  | site developed by me&him
our friends: tve.co.il  |  fisheye.co.il
כל הזכויות שמורות hasharat.co.il ©