הביתה, הביתה
     
כתבות | Live | לוח הופעות | ספיישלים | מגזין | כותבים | ז'אנרים | לייבלים | קישורים | ארכיון רשימת דיוור | ארכיון חדשות | FAQ | פולארויד | פורומים | RSS
       
מתוך: Rock
virgin, 1998    [אלבום]
בילי, שהיה רגיל לקדמת הבמה, נשאר הפעם כמעט לבד, פטירתו של הקלידן ג`ונתן מלווין ממנת יתר, פיטוריו של המתופף ג'ימי צ'מברלין בגלל בעיות סמים, מות אמו וגירושיו, ורק כדי להוסיף חטא על פשע, שאר חברי הלהקה פנו לעיסוקיהם מחוץ ללהקה
מאת: אורי מרקו בתאריך 24/07/03

קישוריקו
שתף

עוד מאותו סיגנון
mother love
bone

apple
neil young
live at
massey hall
1971
valensia
gaia
adam green
friends of
mine
vanessa
carlton

be not nobody
rage against
the machine

rage against
the machine
חדשים על השרת
the cardigans
long gone
before
daylight
deathspell
omega

fas - ite,
maledicti, in
ignem
aeternum
the trees &
the bees

the trees &
the bees
נעם רותם
ברזל ואבנים
tammy
scheffer

wake up, fall
asleep
imani coppola
the black &
white album
 
ביקורת אקראית
הכה את השרת וקבל ביקורת אקראית ממבחר הביקורות בשרת.

לא כולנו מכירים את הכל, אבל לך תדע, אולי יצא לך שווה.

דירוג המבקר: 8.5    דירוג הגולשים: 8.3 (7 מדרגים)

רוצים גם?
"17 שניות של חמלה, 17 שניות של שלום, 17 שניות לזכור שאהבה היא האנרגיה מאחורי כל הבריאה... 17 שניות הם כל מה שאתה צריך".

ההצהרה המתחבאת בחוברת המצורפת עם הרקע השחור אולי מסבירה בצורה עקיפה את ההבדל משאר האלבומים של ה"דלעות המרסקות". האלבום הפעם אישי, לעיתים לא מובן לנפש חיה מלבד בילי קורגן, כותב השירים המופלא, אך שופע ברובו אופטימיות מהולה באווירה גותית-אפרורית.

לאחר עבודה פורה, מסתבר מדי, של ארבעה דיסקים שיצאו לאור בשנתיים וחצי (1993-95)
ה"דלעות הנהדרות" לוקחים שאיפה ארוכה, חלקם מהאוויר הצח, חלקם מסמים, ומוציאים אריך-נגן לאחר שלוש שנים ארוכות מאוד בשביל מעריצי הלהקה, שהאלבום הנוכחי עומד להיות להם קשה לעיכול.

בילי, שהיה רגיל לקדמת הבמה, נשאר הפעם כמעט לבד, פטירתו של הקלידן ג`ונתן מלווין ממנת יתר, פיטוריו של המתופף ג'ימי צ'מברלין בגלל בעיות סמים, מות אמו וגירושיו, ורק כדי להוסיף חטא על פשע, שאר חברי הלהקה פנו לעיסוקיהם מחוץ ללהקה; ג`יימס איהה, אשר הוציא אלבום סולו באותה שנה, Let it Come Down, ודארסי הבסיסטית משתתפת כזמרת בהרכב של בעלה, Catherine, לא נותר לידידנו עם המראה החוצני אלא להתחבר לכאבו הפרטי, לכתוב סוף סוף חומרים אישיים ולהפסיק להתחבא מאחורי צעקות איומות, ריפים זועמים ודיסטורשן מגונן. הקול של בילי אינו מתקתק או אפילו נעים, אך הוא מצליח לרגש ולהיות כנה באלבום זה הרבה יותר מקודמיו. הוא מוותר על חריזה קליטה ועובר לעולם הפואטיקה.

הפניה לאלקטרוניקה, שתבעה אומץ רב, דרשה גם להתייעץ ולהיעזר בסוללה של טכנאי קול למיניהם; בראד ווד, היחיד שמצוין בעטיפה והיחיד שהתקרב להפקת היצירה האינטרוברטית; פלאד, מפיק מוזיקלי בריטי משובח שעבד גם עם U2 ודפש מוד, עזר לקרב ולכוון את הכאב של קורגן לסאונד יותר פופ-מיינסטרים; כריס שפרד, המפיק של KMFDM, בילי וג'ימי פלמיון עוזרים גם הם בהפקה. התוצאה היא שילוב של רוק עם דרים-פופ ונגיעות תעשייתיות.

"Perfect", להיט קליל ברוח הנעורים של "1979"; גם בשיר הקיומי-פילוסופי "Appels + Oranjes" האווירה קלילה ופופית, בהתעלמות מהקו הרועש באלבומים הקודמים. נושאי השירים הם אהבה, אבל אהבה עם כאב של געגועים ואובדן; "Tear" על אובדן חבר, "Once Upon a Time" על געגועים לאמא, אהבה חולנית בלהיט "Ava Adore". הפרידה מאשתו ב-"Blank Page", ושאר הזיות - "Sheila rides on crashing nightingale", הרהורים פילוסופיים - "What if what is isn't you" ופנטזיות שונות ומשונות. כל השירים מורכבים וקשים לקטלוג, וההמלצה הכללית היא להקשיב מספר פעמים לפני קביעת עמדה לגבי האלבום, כיוון שהוא משתבח ומתבהר עם הזמן.
שתף
אלבומים קשורים:

אמנים קשורים:
zwan || 

סגנונות נוספים:

מה קורה פה?  | עזרה  | מדיניות השרת  | כתוב לנו  | site developed by me&him
our friends: tve.co.il  |  fisheye.co.il
כל הזכויות שמורות hasharat.co.il ©