הביתה, הביתה
     
כתבות | Live | לוח הופעות | ספיישלים | מגזין | כותבים | ז'אנרים | לייבלים | קישורים | ארכיון רשימת דיוור | ארכיון חדשות | FAQ | פולארויד | פורומים | RSS
       
מתוך: עברית
יוני רכטר :: עוד סיפור
הד ארצי, 2002    [אלבום]
האפילוג הוא השיר ''ולמות'' (מילים של אברהם חלפי). העיבוד כמעט מצמרר, ממש מפחיד לשמוע את השיר הזה לבד, עבודת כלי ההקשה יוצאת מין הכלל. הדיסק נגמר והתחושה של הסיום הזה אחרי העושר שעברנו עד עכשיו היא קצת מטרידה אבל ללא ספק מחזקת את ההתרגשות מהאלבום.
מאת: עידו לויט בתאריך 27/05/03

קישוריקו
שתף

עוד מאותו סיגנון
הקליק
עולם צפוף
אלג'יר
מנועים קדימה
נעם רותם
עזרה בדרך
סליחות
סליחות
אם סי שירי
נסיכת
המיקרופון
דיקלה
אהבה מוסיקה
חדשים על השרת
the cardigans
long gone
before
daylight
deathspell
omega

fas - ite,
maledicti, in
ignem
aeternum
the trees &
the bees

the trees &
the bees
נעם רותם
ברזל ואבנים
tammy
scheffer

wake up, fall
asleep
imani coppola
the black &
white album
 
ביקורת אקראית
הכה את השרת וקבל ביקורת אקראית ממבחר הביקורות בשרת.

לא כולנו מכירים את הכל, אבל לך תדע, אולי יצא לך שווה.

דירוג המבקר: 9    דירוג הגולשים: 9 (13 מדרגים)

אלבום שמחדש משהו
רוצים גם?
בחוג הפרוג-רוק העברי הרזה, שכולל משהו כמו 10 אלבומים שאינם בהפקות פרטיות וכיוצא בזה, שמור מקום מכובד ליוני רכטר, בעיקר בזכות ''14 אוקטבות'', האלבום המופלא שיצר עם אבנר קנר, אך בהחלט גם בזכות ''התכוונות'' (אלבום הסולו הראשון של רכטר), הופעת האורח המצוינת ב- ''הפעם הראשונה'' של שלמה יידוב, ההשתתפות באלבום האינסטרומנטלי ''קווים'' (בו נטלו חלק גם יידוב, גרוניך, כספי) ובכלל בזכות נגיעות האוונגרד, הקלאסי והג'אז שהפיח בפופ העברי של שנות השבעים אפילו כשעבד בלב התעשייה עם הכוכבים הגדולים, כמו אריק איינשטיין או גידי גוב.

בשנות השמונים והתשעים הוציא רכטר מספר אלבומים עם אריק איינשטיין, שני אלבומי סולו עם התמלילן/משורר עלי מוהר ועסק בעוד כמה פרוייקטים פחות מפורסמים כמו הופעות בפסטיבלי הג'אז באילת ובת''א, מוסיקה לתיאטרון, לקולנוע וכו'. בנוסף הוציא אלבום הופעה מעולה ''העיקר זה הרומנטיקה''.

בתקופה זו רכטר אמנם שמר על מאפיינים של מורכבות והשפעות של מוסיקה קלאסית וג'אז אך הן היו פחות מובהקות ובולטות כבעבר. עובדה זו בצירוף היקף הפרסום המצומצם של הפרויקטים המיוחדים שלו (פסטיבלי הג'אז וכו') גרמה לפרוגרים לנטוש את המוסיקה שלו.

בדצמבר 2002 יצא לחנויות אלבום האולפן החדש של יוני רכטר - עוד סיפור.

אז אם להיות לגמרי כנה כבר כמעט איבדתי את האמונה שיוצר ישראלי כלשהו שאינו בשולי שוליה של תעשיית המוסיקה מסוגל להוציא היום אלבום שמחדש משהו, שמנסה לצאת מהנוסחה המשמימה של המושג הערטילאי ''רוק ישראלי'', ועם כל הכבוד לברי סחרוף ואביב גפן (ויש לי הרבה מאד עבורם) אני עדיין רואה אותם כיוצרים מקצועיים ומוכשרים להפליא אשר פועלים בתוך אותה הנוסחה. לכן גם לא הייתי מתפלא אילו ''עוד סיפור'' היה עוד אלבום מעולה של יוצר ישראלי מוכשר שמעדיף להעמיק בנוסחה הפשוטה על פני הרחבתה. כפי שהתברר בהמשך, המצב לא היה יכול להיות שונה יותר..

ב- ''עוד סיפור'' יש 14 רצועות שמחולקות ל- 3 פרקים ואפילוג. הפרק הראשון, ''תמיד לבד'', שכולל את 5 הרצועות הראשונות, חיזק את חששי מהאלבום, כלומר: שירים טובים, לחנים מעולים, הפקה מקצועית, מילים נהדרות (עליהן יפורט בהמשך) אבל זהו.

הפרק השני, ''סדקים בחושך'', הוא כבר משהו אחר לגמרי. הרצועות 6-8 הן למעשה יצירה אחת בת שלושה חלקים שנפתחת ב- ''לפני'', קטע אינסטרומנטלי כביר, ממשיכה ל- ''התחלה'' עם אווירת חלום ומסתיימת ב- ''פתאום'' עם הרמוניות ווקליות נהדרות של מקהלת אנסמבל קולי ''קורל'' בליווי כלי הקשה אלקטרוניים.

עוד לא התאוששנו מזה וכבר מתחיל הקטע ''הקשבה''. משקלים אסימטריים משתנים ללא הרף, אנסמבל ''קורל'' שוב מצטרף, המורכבות חוגגת, זמרת סופרן זורחת מאיפושהו אבל מיד נבלעת בהרמוניות הווקליות שחוזרות ועוטפות ולפני שמצמצנו הם כבר יוצאים לג'אם ג'אזי ארוך. רמת הנגינה, הטובה בכל הדיסק, מגיעה כאן לשיאים של מורכבות, טכניקה ורגש.

הפרק השלישי, ''לא ממש נגמר'' כולל 3 רצועות, העושר כאן כבר לא כמו ב ''סדקים בחושך'' אך השפעות הג'אז נותרות חזקות, ''כולם יכולים'' הוא שיר חמוד עם מילים נפלאות (של רכטר). ''יש לך הכל'' הוא ללא ספק אחת הפנינים באלבום, בלדת ג'אז המושרת ע''י הסקסופוניסט אלי דג'יברי ו- ''ארצה לומר'' עם המילים של עלי מוהר נע בין מלודיות יפות בסווינג נינוח עם קולות רקע מלטפים לג'אם מבריק של חצוצרה, סקסופון, טרומבון, גיטרה, ורית'ם סקשן, ומסתיים בקברט שכמעט והיה יכול להיכנס למחזמר ''שיקגו''.

האפילוג הוא השיר ''ולמות'' (מילים של אברהם חלפי). העיבוד כמעט מצמרר, ממש מפחיד לשמוע את השיר הזה לבד, עבודת כלי ההקשה יוצאת מין הכלל. הדיסק נגמר והתחושה של הסיום הזה אחרי העושר שעברנו עד עכשיו היא קצת מטרידה אבל ללא ספק מחזקת את ההתרגשות מהאלבום.

כמה דברים שאני חייב להוסיף:

על הנגנים.
מלבד יוני רכטר בפסנתר וקלידים משתתפים אהרוני בנארי (שגם הפיק את האלבום יחד עם רכטר) בעבודת גיטרות מעולה, אלון נדל המצוין בבס, וז'אן פול זימבריס (החברים של נטאשה) בעבודת תופים יוצאת דופן. בנוסף מתארחים הסקסופוניסט אלי דג'יברי והחצוצרן אבישי כהן שמנגנים עם טובי יוצרי הג'אז בארה''ב, גורי אגמון בסקסופונים, עידן וליש בטרומבון ואורן בלבן בכלי הקשה. רמת הנגינה, כאמור, היא יוצאת מין הכלל.

על המילים.
הפעם עלי מוהר אחראי רק על 4 שירים, הרוב נכתבו ע''י שלום ויינשטיין (שמתארח גם בקולות רקע) ועוד 4 נכתבו ע''י רכטר עצמו שמתגלה כתמלילן טוב מאד.

על הדרך לתוצאה.
האלבום הזה הוא אחד האהובים עלי ביותר, יצא לי להשוות אותו לאלבום המופלא של ''TRANSATLANTIC'' - ''SMPTe'' והגעתי למסקנה שמבחינתי הוא לא נופל ממנו, ובהקשר זה כדאי לציין שכשיש לך בהרכב את מייק פורטנוי ואת ניל מורס והמו''ל רק מבקש שתעשה את מה שאתה אוהב אז אין בעיה להשיג את נגני האולפן והזמרים הטובים ביותר, את ציוד ההקלטה החדיש, שעות אולפן אין ספור וכלי נגינה שבארץ הקודש הם פריט אספנות (מלוטרון או מוג למשל). לעומת זאת, כאשר יש לך מו''ל שנאבק על קיומו, תקציב לאלבום ששווה פחות או יותר לתקציב הקייטרינג של להקת רוק אמריקאית וקהל יעד שעבור 90% ממנו PROG זה איות לא מוצלח לצפרדע העובדה שהצלחת להפיק אלבום כל כך טוב כמעט לא מובנת.

ב- ''עוד סיפור'' יוני רכטר ליקט את הנגנים, הזמרים ואנשי המקצוע הטובים ביותר והצליח לשלב, כמו שרק בודדים יכולים, את הפשוט עם המורכב, היפה עם הנועז וליצור את אחד האלבומים הישראליים המרתקים ביותר של התקופה האחרונה.
שתף
אלבומים קשורים:

אמנים קשורים:
גידי גוב || ארבע-עשרה אוקטבות || אריק איינשטיין ויוני רכטר || 

סגנונות נוספים:

מה קורה פה?  | עזרה  | מדיניות השרת  | כתוב לנו  | site developed by me&him
our friends: tve.co.il  |  fisheye.co.il
כל הזכויות שמורות hasharat.co.il ©