הביתה, הביתה
     
כתבות | Live | לוח הופעות | ספיישלים | מגזין | כותבים | ז'אנרים | לייבלים | קישורים | ארכיון רשימת דיוור | ארכיון חדשות | FAQ | פולארויד | פורומים | RSS
       
מתוך: Rock
singapore sling :: the curse of singapore sling
stinky records, 2003    
תתפלאו או שלא, אבל גם באיסלנד אוהבים לבהות בנעליים, ועוד על כביש שומם שמוביל לשום מקום. האם זהו נסיון חדש להגדיר את הבדידות? באי המוזר הזה, שהקור חותך בו את החום ולהיפך, במקום בו אתה יכול לקלל מישהו במילים ''שאחותך תיפול על גייזר'', נוצרת מוזיקה של בידוד דווקא בגלל האלמנטים הגיאוגרפים
מאת: AstroBoy בתאריך 25/08/04

קישוריקו
שתף

עוד מאותו סיגנון
pj harvey
to bring you
my love
led zeppelin
Physical
Graffiti
wire
pink flag
opeth
still life
adam green
friends of
mine
diablo swing
orchestra

the butcher's
ballrom
חדשים על השרת
the cardigans
long gone
before
daylight
deathspell
omega

fas - ite,
maledicti, in
ignem
aeternum
the trees &
the bees

the trees &
the bees
נעם רותם
ברזל ואבנים
tammy
scheffer

wake up, fall
asleep
imani coppola
the black &
white album
 
ביקורת אקראית
הכה את השרת וקבל ביקורת אקראית ממבחר הביקורות בשרת.

לא כולנו מכירים את הכל, אבל לך תדע, אולי יצא לך שווה.

דירוג המבקר: 8.9    דירוג הגולשים: 0 (0 מדרגים)

אפור-שחור-לבן
רוצים גם?
תתפלאו או שלא, אבל גם באיסלנד אוהבים לבהות בנעליים, ועוד על כביש שומם שמוביל לשום מקום. האם זהו נסיון חדש להגדיר את הבדידות? באי המוזר הזה, שהקור חותך בו את החום ולהיפך, במקום בו אתה יכול לקלל מישהו במילים ''שאחותך תיפול על גייזר'', נוצרת מוזיקה של בידוד דווקא בגלל האלמנטים הגיאוגרפים.

משמיעה של להקות אחרות מהאיזור הזה, נדמה היה שהם שומעים מה שיש לעולם להציע, אבל עושים את שלהם בכל זאת. ''הקללה של... סינגאפור סלינג'' מראה שהמקומיים שמעו לא מעט מוזיקה אנגלית של שנות השמונים. טוב, אולי לא כולם, אבל החבר'ה של סינגאפור סלינג טחנו על ימין ועל שמאל ג'יזס אנד מרי צ'יין, התאמנו מול המראה על אוטיסטיות אנטי-כוכבית בסגנון האחים רייד, וגם שמעו למה שויליאם וג'ים אמרו שצריך להקשיב (האחים רייד אמרו להקשיב לוולווט אנדרגראונד, סטוג'ז, סואסייד וכיוצא באלה).

ואם בעבר הייתם רגילים לדברים לא שגרתיים מהאיזור הלא ברור הזה של כדור הארץ, במפתיע, תקליט הביכורים של סינגאפור סלינג די אפור-שחור-לבן. הוא לא מלא בשיגועים אפלים כמו סיגור רוס או קודמיהם על ענייני השיגוע והביזאריה, השוגרקיובס וביורק.

כבר ממבט על העטיפה הקדמית רואים שהחברה לא באו לצחוק. איש בודד, בוהה בנעליו (יענו ''שו גייזינג''), באמצע הישימון, על כביש ישר שסופו לא נראה באופק. השמים אפרפרים, פס לבן חוצה את הכביש לשניים, ובאופק ספק עמוד חשמל סתמי, ספק צלב ענק שעומד במעלה הגבעה... אהמ, מה זה אומר, רמזים דתיים או שמא סתם עמוד תועה?
אחורי הדיסק – החבר'ה בחדר מתאמנים על המוזיקה בחדר החזרות, כשעל פניהם ריכוז דרמטי מסוים. אחרי שרשמתי את כל זה, בטח כבר ברור לכם כבר שכל הצילומים על גבי התקליט הם בשחור–לבן, נכון?

ומה לגבי הבפנים – הו תענוג מתוק... הסאונד של ג'יזס אנד מרי צ'יין עולה לחיים מחדש, עשיר יותר ורווי יותר. נוספו גם קלידים כדי להוסיף נופך נוסף, אולי אפילו לקחת את המוזיקה לשנות השישים היותר מאוחרות. האווירה אפלה הרבה יותר, ולפרקים אפשר ממש לחשוב שגם למאזי סטאר הייתה יד ורגל בהשפעות על מעט מהשירים הרגועים שיש בתקליט. בסך הכל, הדרייב הכללי הוא לגמרי בכיוון של האחים הסקוטים בתחזוק האבות הרוחניים שלהם + הרבה אלכוהול, ובחלק מהקטעים הדרייב החזק סוחב אפילו קצת לכיוון הוט-רודי בגוונים פסיכדליים (ובדיעבד, אלה הקטעים שהכי מעיפים כאן). ברגע שהם מצליחים לתעל את קיר שלוש הגיטרות שלהם למקסימום, מתחילים להרגיש את הדרייב העצום שיש ללהקה, את הפוטנציאל המוזיקלי של החברים ואת יכולת הכתיבה המשובחת.


כן, אנחנו גרים בתוך נורה. מה כל כך מוזר בזה?



התקליט נפתח בקטע מהפנט בשם ''OverDriver'' [להורדה], מלא בגיטרות מתפרצות וברעש שמכניס לאוירה הנכונה. אי אפשר לטעות, אתם נוסעים כרגע על כביש אפל בלי תאורה, הדרך היא דרך צדדית ואתם לגמרי לבד, נוסעים אל תוך הלילה, והנריק, הסולן (וכותב החומר) לוחש לכם שהוא רוצה ללעוס אתכם (עם אנגלית טיפל'ה עילגת, ועדיין חיננית) כמו שלועסים קנה של סוכר. לא יודע מה אתכם, אבל אותי זה משכנע.

מהעומס והלעיסות הוא יורד אל ''Summer Garden'', שם הוא מלא במחוות רומנטיות כמו שרק מישהו ששואף לחום בארץ קרה יודע לומר...

''I want to play in
Your summer garden
I want to go swimming
In your river of Kisses
I want to spend all my time
In your sunny world
You,
I'm wearing you Tonight
It's so cold outside…''
(''Summer Garden'')

רומנטיקן שכזה.
קטע 3, ''שומדבר לא רע'' וקטע 4 ''חצות'' נשמעים כמו שירים אותנטיים לחלוטין של הג'יזס, עם יציאות גיטרות א-לה LOOP וספייסמן טרנטה, והשילוב של השירה עם המבטא האיסלנדי עושה לקטעים האלה משהו נחמד.

''No Soul Man'' ו-''Heart of Chrome'' הם שתי פיסות מלנכוליות קטנות וענוגות שיכלו להשתלב בכמה אוספים תל-אביבים של אלטרנטיב לייט, שפעם היו יוצאים כמו לחמניות חמות.
דווקא הקטע השישי, ''RoadKill'', שמסומן משום מה על גבי הדיסק באדום מודגש, מתפתח לקטע עם דרייב אימתני של גיטרות מלוות בדיסטורשן חורקני, כמו בימים הטובים, ארבע וחצי דקות של רוקנ'רול אינסטרומנטלי עד המקסימום. להגביר ווליום למהירות מירבית ולתת לגיטרות לקרוע לכם את הרמקולים כמו שצריך, וכל זה רק כדי להגיע לקטע ''Listen'' [הורדת השיר, צפייה בקליפ] עם הדרייב הסואסיידי האפילפטי, שמזיז את הגוף מצד לצד בתנועות שרופאי הסניף המקומי של קופת חולים (כללית או מכבי) לא היו אוהבים.

רגע של הרהור, והסינגאפור מסיימים בגירסה רועשת, אלימה וארוכה ל-''Dirty Water'' המופתי של הסטנדלז משנת 65, ואיזה סיום של נצחון. הם לוקחים את השיר ובועטים בו מכל הכיוונים ולא מתכוונים לוותר גם על סיום מלא בדיסטורשנים ורעשים של חיזרים שחיים בתוך חור של גייזר ליד הפאב המקומי שלהם בריקייאויק. ג'יזס.

סינגאפור סלינג מצליחים בתקליט לשמור על הבלאנס העדין בין רעש למלנכוליה, מבלי לגלוש לקיטש ומבלי להראות כאילו הם עידנו את העניינים כדי שליותר אנשים יהיה קל. ולמרות כל זאת, מי שאוהב את מוזיקת הגיטרות שלו רועשת ודורסנית, אבל עם הרבה ריספקט לאייטיז מהאסכולה הרחפנית ימצא בתקליט הזה את מלוא הסיפוק. אצלי, לפחות, הם התפרצו לדלת פתוחה לגמרי.
שתף
אלבומים קשורים:

אמנים קשורים:
black rebel motorcycle club || the jesus and mary chain || suicide || 

סגנונות נוספים:
Alternative Rock | 

מה קורה פה?  | עזרה  | מדיניות השרת  | כתוב לנו  | site developed by me&him
our friends: tve.co.il  |  fisheye.co.il
כל הזכויות שמורות hasharat.co.il ©