''It's all too beautiful''
(''Itchycoo Park'')
אני זוכר היטב את היום שבו הודיעו ברדיו שסטיב מריוט, הסולן וכותב השירים של ''הפנים הקטנות'' - מת. זה היה ב-1991, ובדיוק נמלטתי מרופא עם מזרק גדול שרצה לעשות לי דברים רעים בבית החולים של ''בלסייז פארק''. באוטובוס, בדרך חזרה מצפון העיר לראסל סקוור, שמעתי שמריוט איננו עוד. מריוט, ששיחק ב''אוליבר'' בתור נער ואחר כך עבד כמוכר בחנות תקליטים וחלם לכבוש את העולם, נותר גדול בביתו בלבד, אנגלי מכף רגל עד ראש, שנשאר כוכב מקומי - ואולי משום כך גם אפשר יהיה לאהוב אותו תמיד.
בין 1966 ל-1968 The Small faces הוציאו ארבעה תקליטים. באנגליה היו קרועים להם על התחת, אבל באמריקה לא נתנו להם את הצ'אנס כמו לביטלס, או ללד זפלין מאוחר יותר. הפנים הקטנות כשלו שוב ושוב על מפתן העולם שמחוץ לאיים הבריטיים. מקסימום שיבצו את הלהיט הכי גדול שלהם, השיר שפותח את האלבום הזה, ''Itchycoo Park'', בכל מיני אוספים ובכמה רשימות שידור של רדיו קולג'ים. אומרים שבבוסטון סימפטו אותם. גם קצת בברקלי, קליפורניה. זהו, בערך.
אולי כי הם יותר מדי אנגלים ולא רצו להיות שום דבר אחר. אנגלים כמו תה דרג'ילינג, כמו קצין משופם בפנסיה, שעדיין הולך עם המדים לפאב ומספר על פלשתינה בזמן המנדט. אנגלים כמו כריך גבינת צ'דר ומלפפונים בשעה חמש. אנגלים כמו
לידס יונייטד, או
הבובי'ז - אותם שוטרים טובי-לב. יש להם את השארם החנוני הזה של אמצע הסיקסטיז, ילדים טובים שמתעסקים בחומרי נפש שעונים לשם אל.אס.די.
והתקליט הזה, There Are But Four Small Faces, שיצא ב-1968, הוא עדיין אנגלי במובן הכי טוב של המלה. קצת מתוק, קצת עצוב, כמו השוקולד המגוחך הזה, ''After 8'', שלא ברור אם הוא ממתק או משחת שיניים.
תקליט כזה צריך לשמוע פעמיים-שלוש בשביל להבין מה הוא רוצה מהחיים שלך. גם פסיכדלי, גם מלא שמחת חיים, גם אירוני, אבל גם לוזרי. היופי שלו כובש אותך כמעט בכפייה. תן לפנים הקטנות לחייך אליך, ואתה תהיה שלהם.
אז רוג'ר דאלטרי ו-
The who עשו את זה בעולם הגדול. גם ה''הוליס'' שיחקו אותה (יש ילד שלא מכיר את ''הוא לא כבד, הוא אח שלי''?)- ורק The small faces נשארו נחלת מעטים, אנגלופילים, חובבי פופסיכדליה קלה. תופין לאלה המוזרים, שמתמוגגים משירי שתי דקות, ואפילו דקה וחצי, שלא איכפת להם שאלבום נגמר לו אחרי חצי שעה ואין לו שום רצון לשנות את העולם או להגדיר את גבולות התרבות מחדש - אלא רק להוציא אותך, ל-30 דקות, לטיול בפארק, בין מעגלים ירוקים של דשא לילדים שמעיפים עפיפונים, תחת שמיים אפורים נמוכים ושמש אנגלית חיוורת של יום ראשון.
