ביקורות חדשות על השרת [ עדכון אחרון: 11-03-10 ] ::::::::::::::::: | ביקורת לייב - noble brats | להורדה: אוסף הגיבור הלא מושר | שלחו ביקורות! קודם קראו את ה-FAQ
|
 היום על השרת |
 |
|
|
bob dylan :: blonde on blonde
columbia, 1966
יש הרבה סיבות לאהבתי הגדולה אל האלבום: הלהקה שנמצאת עם דילן (שחבריה יהפכו לאחר מכן ל-The Band המעולים), הליריקה הפסיכדלית והסוריאליסטית וכמובן השירים עצמם. אבל מה שהופך אותו לכה מיוחד הוא שלראשונה לא ניתן לסווג את דילן כאמן של ז'אנר...
|
|
אורטגה :: 4:47
הוצאה עצמית, 2009
אגיד את זה ישר על ההתחלה - מדובר באם. סי. מדהים, שבקלות נכנס לרשימת ה-3 הטובים בארץ מבחינתי כיום. אורטגה הוא הדוגמא המושלמת ל-All around MC. לבחור יש פלאו חייתי, כתיבה מעולה ואת הדיליברי המדויק בשביל מה שהוא רוצה להגיד. אה, וגם יש לו מה...
מאת: TakTik | 07/03/10 | 1 תגובות
|
|
john cale :: slow dazzle
island, 1974
ג'ון קייל עשה קריירה שלמה מלהיות איש הצללים, האיש שנמצא "ליד" כשהדברים הגדולים קורים. הוא תמיד היה...
|
| עוד על השרת |
|
 |
03/03/10 | 1 תגובות
|
 |
01/03/10 | 1 תגובות
|
 |
26/02/10 | 8 תגובות
|
 |
24/02/10 | 0 תגובות
|
 |
21/02/10 | 2 תגובות
|
 |
19/02/10 | 31 תגובות
|
|
כשבאתי לשמוע אותם לא חיפשתי חידושים, פשוט קיוויתי למצוא מוזיקאים שיודעים מה הם עושים ואוהבים את זה, ואני בטוח שגם מצאתי
|
ענת סגל , שיחררה ממש עכשיו את אלבום הבכורה שלה ''פתח''. בין הקלטות באולפן, מרדפים אחרי בעלי מועדונים ועבודה שתממן את כל זה היא מצאה גם בשבילנו דקה.
סגל התחילה לנגן כבר בגיל שש על פסנתר אבל מהר מאד הבינה הלימוד מסודר עם מורה זה לא בשבילה ולמדה להוציא שירים לבדה. בגיל עשרים היא פגשה את יקי גני, לימים הקלידן של להקת רוקפור, בצבא והם החלו לייצר סקיצות לשירים. החומרים החלו להיערם ומעבודה בשביל הכיף הם הפכו לחומרים יותר ויותר מוגמרים. ''אחרי מספיק...
|
שלום לכולכם, אנחנו גאים מאוד להציג את הגיליון התשעה-עשר של מגזין השרת העיוור.
הרבה מאוד זמן חלף בין הגיליון הקודם לזה הנוכחי, ובאמת שחשבנו שעם הזמן והניסיון התהליך יהיה פשוט ומהיר יותר. אך מכיוון שאנו מתחזקים אתר עצמאי ופעיל, ומכיוון שאנחנו גם מאוד שאפתניים, התהליך התמשך עוד ועוד, מקווים שהתאבון שלכם גדל בינתיים. היו רגעים שבהם נראה שכבר פשוט יותר להרים ידיים או פשוט לחעשות Restart לכל התהליך כשהעניינים נראו כבר תקועים, ולמרבה השמחה לא מעט כותבים ויוצרים הסכימו בקלות מפתיעה להרים את הכפפה...
|
| דברי השרת |
|
אזהרה – דברי השרת הקרובים מושפעים מאוד מהתאריך הקרוב של מבחן מועד ב' . מקווים שתצליחו לצלוח את הנקודות שהן ודאי טרחניות לאלו מאיתנו שמדעי החברה לא מראש מעיניהם, במיוחד בזמן שהם מצפים להעביר את הזמן בנעימים בגלישה עצלה בשרת.
את השאלה שמנסה לברר האם המקור להתנהגות שלנו הוא בסביבה או בתורשה בודאי כולכם מכירים: מה משפיע יותר – הגנים או המכות שקיבלנו מאבא? ובכן, כמו בפוליטיקה, גם כאן מנסים למצוא דרך שלישית המגשרת על שני הצדדים ההפוכים, וכמו אצל האיש שמסמל יותר מכל את האחדות בין שני הקטבים, התשובה שהם מעניקים לשאלה :'האם הסביבה מכתיבה לנו את כל מה שיקר ואהוב עלינו?' תהיה 'כן ולא'. לדבריהם, אנחנו מושפעים מהנטיות הפנימיות שלנו, ואנחנו מביאים אותן לידי ביטוי בסביבתנו, מעצבים אותה ומושפעים ממנה שוב. אנחנו למעשה משדרים לאחרים את הציפיות שלנו, ואם הם קשובים, הם ממלאים אותן וכל הצדדים באים על סיפוקם. או, שלא אשכח – חשוב גם לציין שלפי התיאורטיקנים הנ"ל, האדם רוצה יותר מכל שיאתגרו אותו בכדי שיצמח ויתפתח עוד ועוד. מקסים, לא? אם כבר אנו מעמיסים תיאוריות, בל נשכח את אחד מאבות הכלכלה המודרנית, אדם סמית', שעיקרון ה"יד הנעלמה" שלו מהדהד עד היום בדברי קפיטליסטים המבטיחים לנו גן עדן צרכני שכמו נובע מאליו ומונע מכוח הקנייה והתבונה של הלקוחות. הבירה הטובה ביותר, הלחם הטוב ביותר, הפריים-טיים הטוב ביותר. עכשיו לכו ותגידו לי שמשהו מכל זה עובד: עובדה – אנשים שותים קרלסברג, בתור התחלה.
אז מי מטמטם את מי – זו השאלה המעניינת – האם אנחנו כל כך עצלנים וכבויים, והחברה רק מספקת לנו את מה שאנחנו באמת רוצים (סער ואלירז בלאפה שמנונית) או שפשוט אנתוניו גראמשי ראה מתא הכלא שלו הרבה יותר טוב מאיתנו? אם אפשרות א' היא הנכונה, הרי שמלכתחילה קיומו של דבר טוב ואיכותי לא היה אפשרי, ואני מניח שכולנו יודעים שזה לא המצב. אם אפשרות ב' היא המדויקת יותר, ובכן, כל התיאוריה ההתפתחותית מתבטלת, שכן האפשרות שהחברה תענה לצרכיך "האותנטיים" אינה קיימת, ואפילו האפשרות שתוכל לזהותם אינה מזהירה. אז מה קורה בעצם בחברה שלנו? איך אנחנו יכולים לדעת בכלל מה אנחנו רוצים? הנה עוד תשובה קלה – אולי אנחנו רוצים את מה שמתיישב את הדימוי שלנו בעיני עצמנו ועם הצורך שלנו לרצות. אל תגלגלו עיניים, הצורך הזה קיים בכולנו, ומה שהכי מפחיד, שהוא הכי חזק כשהוא פועל ביחס לקהל דמיוני. הרי בואו ונודה על זה – אנחנו הרי פועלים על סמך מה שאנחנו תופשים שהן הציפיות של אחרים, גם האינידיווידואליסטיים ביותר בינינו מקרינים את טעמם על פני אחרים סמויים, "טובים יותר". על סמך זה נבנה גם ההייפ, כך שדין האלטרנטיביסטיים בינינו אינו בהכרח טוב יותר מאשר זה של "שאר העדר".
ובכל זאת, זאת תהיה שטות גמורה מצדי לטעון שאין לנו טעם אישי, אהבות וצרכים שהמוזיקה ממלאת בשבילנו, שאנחנו לא באמת יודעים טוב מה אנחנו אוהבים ורוצים, אחרת האתר הזה לא היה ממש קיים, לא? אחרת לא היה גם טעם להשקיע זמן ומרץ בכתיבה על הישן ו/או האקסצנטרי. נותר רק לשאול את עצמנו באופן פרטני מה לוחץ לנו על הכפתורים ולמה, וכיצד אנחנו רוצים להעביר את זמננו – במרדף אחרי טרנדים והשערה אודות טעם של אחרים, יהיו אוונגרדיים ככל שיהיו, או בחיפוש אחר ההנאה שלנו ובהיותנו חלק משיח אמיתי ופתוח, כזה שהופך את המוזיקה ליותר מ"רק מוזיקה" (שהרי "רק מוזיקה" זו הגדרה נוחה עבור אותם "ההם"). ואם דיברנו על עקרון היד הנעלמה – מה יותר נוח מלתת למוזיקה "להגיע אלייך" על ידי אחרים בעלי עניין אמיתי וכנה? אני חושב שגם זו פונקציה שהשרת ממלא, או יכול למלא. אולי קל לנו יותר לקרוא את ה"מקצוענים" שבוחרים בשבילנו את המוזיקה הראויה או שהצטמצמנו להעברת רשמים באורך שורת הסטאטוס בכדי להתמודד עם ההיצע. נראה שנוכל להתמודד איתו יותר טוב, ובטח שבצורה מכובדת יותר, אם נוכל לענות בכנות על השאלה הפשוטה ביותר "איזו מוזיקה אנחנו אוהבים?". נסו לענות פעם אחת בפשטות על השאלה הזו, אפילו סתם מול עצמכם בתור ניסוי. לכל הפחות, התשובה תיתן לכם כמה זיכרונות מענגים
תוספת מערכתית חשובה
הודעה זו, חשוב לציין, אינה נכתבה על ידי מנהלי השרת, אלא מצדו של מני, מי שיזם והקים את האתר הזה בראשית העשור הקודם ומתחזק אותו עד היום -
אחרי שקילה מרובה הוחלט להלן כי בימים הקרובים יחל פיילוט על גבי חלק מדפי האתר שישאו פרסום. מטרת הפרסומות היא לא להפוך את השרת לאתר מסחרי. השרת גם לא נרכש ע"י שום גוף מסחרי. המטרה היא אחרת: לקדם את עינייניו של השרת ע"י קידום הפלטפורמה עליה הוא יושב, קידום והוספת תכנים (בעיקר דיגיטליים), התמודדות מול מדיות חדשות והגדלת החשיפה. בשל כל הסיבות הללו ועוד רבות אחרות אנו יוצאים בפיילוט, שהוא בעצם נסיון לראות מה יניב יום. החזקת אתר בכזה סדר גודל היא לא פשוטה, ולא אחת באות אלי דרישות מתוך הבית ומחוצה לו. אין בכוונתנו לפוצץ בפרסומות, וכמובן שאין בכוונתנו לשנות את רוח האתר, אלא לנסות להפיח בו רוח חדשה ע"י עזרה מסיומת - אם תהיה כזו.
תודה על ההבנה
מני
ממתק האייטיז של השבוע שייך בכלל לסוף-סופם של הסבנטיז - השיר שככל הנראה המציא את הראפ וסומפל מאז אינספור פעמים - Rapper's Delight. כל הניסיונות למצוא קשר ישיר בין זה לבין פיפטי סנט על אחריותכם בלבד.
object width='480' height='385'>
לסיכום הסקר
העם אמר את דברו. צריך להחליף את העם.
והשבוע, מה חסר לנו במיקס?
|
|
|
