|
אוהבים אותנו!
חופן קוצים
בחיי שכיף לנו! נותנים לנו דיסק שלם להורדה, ערוך והכל, חינם אין כסף, מבית קקטוס רקורדס!
מאת: המגזין העיוור
::... (צילום: בת-חן מאיטק)
פשוט הקליקו כפתור ימני על השירים, שמרו אותם אצלכם במחשב, צרבו על דיסק, הדפיסו את העטיפה [קדמית, אחורית, לעמוד האישי של הצלמת], והרי לכם אוסף!
גללו את העמוד למטה כדי לקרוא קצת יותר על כל שיר ואמן.
1. Lenses - Dancing with the walls
2. יוחנן קרסל - אליאור
3. אקו - כוכב בשם שמש
4. גולדבנד - מיה
5. אריאל קליינר ופרוייקט הגומיה - מיזו
6. אייריס - נוסעת
7. הלהקה שלא היתה - בלומה
8. אריאל קליינר והדרה לוין ארדי - כשאנחנו קורים
9. איתן פישר - כי עמנו-אל
10. בלובנד ורות דולורס וייס - כשהלילה יורד
11. פרוייקט הגומיה - Put you down
12. העברה: אופקים - למוות אין רחמים
13. בלובנד - ערים וזכרון (חלק 2)
14. בלובנד - ממלכתי (רקוויאם לתקליט הקודם)
15. Lenses - Sleep tight
אלוהים אדירים, לסכם חמש שנים
דויד פרץ לא מאמין שעברו חמש שנים, ולא מאמין שהוא והחברים שלו הספיקו כל כך הרבה. סיפורים קטנים וגדולים מאחורי שירי האוסף שהורדתם זה עתה
מאת: דויד פרץ
קקטוס הוקמה לפני חמש שנים, איפה שהוא על הכביש בין תל אביב לבאר שבע, באחת מאותן נסיעות אינסופיות שעשינו על הציר הזה, שופ (הידוע יותר כאלעד שופן) ואנוכי. אחרי שגמרנו לעשות את בלובנד הראשון, מיד צצה השאלה: מה הלאה? אלבום שני לבלובנד? בדיעבד, אולי זה מה שהיינו צריכים לעשות, אבל מסביבנו ראינו כל כך הרבה כשרון וחשבנו שזה פשוט חבל לאללה שהדברים האלה לא יוצאים אל הקהל הרחב. נקים לייבל, חשבנו לעצמנו, אבל לייבל אחר, שונה. בית למוזיקה טובה, שהיינו רוצים לשמוע כמאזינים, ומקום לכל האומנים שאנחנו ממש אוהבים את המוזיקה שלהם ולגמרי במקרה יצא שהם החברים שלנו.
זה בטח לא יהיה סוד גדול לומר שאני ואלעד לא היינו המנהלים הכי טובים בעולם. קשה להיות מוזיקאי ולהתעסק במוזיקה של אחרים במקביל לחיים הפרטיים שלך כל הזמן, זה יוצר הרבה יותר מדי מצבים בעיתיים. אבל כשגיליתי כמה קשה היה לי לעשות אוסף שייכנס לדיסק אחד ולא קופסא של חמישה כמו שרציתי בתחילה, וכמה התרגשתי כששמעתי את הדיסק הזה ואת כל מה שהאומנים ואנחנו עשינו - כי בסופו של דבר, מה שנשאר זו רק המוזיקה, לא הניירת - ועד כמה שזה ישמע מצחיק, מבחינה כלכלית אני ממש גאה לומר שעד היום אין לנו שום חוזה כתוב עם אף אחד מהאמנים שנמצאים כאן, כל מה שעשינו היה נטו רק מאמון הדדי אהבה ומהרצון שהמוזיקה הזאת פשוט תהפוך למציאות מוקלטת.
אנחנו רוצים להודות לכל אחד מהאמנים והמוזיקאים שבחרו לעבוד איתנו לאורך הדרך, בלי האמון שלהם כל זה לא היה קורה. לשרת העיוור על הרעיון היוזמה והנחמדות האינסופית של גיאחה, ולישי אמיר על האפשרות להשתמש בשירים מבלובנד הראשון. תודה מיוחדת וענקית מכל הלב מגיעה ליורם אליקים מפאקט ואודיו קולאז' (ז''צל) שהיה ועודנו מגדולי החלוצים ועמודי התווך של המוזיקה בישראל, אדם שבלעדיו תקליטים רבים של קקטוס לא היו יוצאים ובמשך תקופות ארוכות היווה צלע שלישית וישומית לכל מה שעשינו. והכי חשוב, תודה גדולה וענקית לכל מי שאי פעם פתח ויפתח את אוזניו למה שאנחנו עושים, כי בלעדיכם כל זה היה נשאר רק חלום.
1. לנסס – Dancing with the walls
מילים ולחן: ג'ואן ספאדי, עיבוד: לנסס.
ההקלטה הראשונה של ג'ואן באולפן אמיתי, ההקלטה הראשונה ב''סוף היקום'', שהיה ממוקם אז בעיר העתיקה. הכבלים עוד לא היו מחוברים לגמרי, לא היה לנו שמץ של מושג איך השיר אמור להישמע והקלטנו את כל השיר תוך פחות משבע שעות! בסוף היום הורדנו את השיר לקלטת טייפ פושטית, כדי שיהיה מה לשמוע עד המיקסים. אחרי זה במשך חודשים ניסינו לעשות מיקס חדש לשיר ובסוף ויתרנו על העניין והשתמשנו במיקס הראשוני, בגלל שהיתה בו שמחת חיים שלא הצלחנו לשחזר. עד היום משעשעת אותי מכונת התופים המטורללת של ג'ואן שמככבת פה.
לנסס: ג'ואן ספדי, יוחנן קרסל, איתן פישר, דויד פרץ.
מתוך לנסס - שורט-קטס
2. יוחנן קרסל - אליאור
מילים ולחן: יוחנן, עיבוד: יוחנן ודויד.
נתחיל בוידוי: אני מת על השיר הזה! כבר שנה שאני חוקר את יוחנן על מי השיר נכתב והוא לא מוכן לגלות. לפעמים אני חושב שההנאה הכי גדולה לעשות את התקליט הזה (עשיה שנמשכת כבר כמה שנים) זה למצוא תפקידים מעניינים לשתי גיטרות. את יוחנן הכרתי בחנות תקליטים והתחברנו הרבה בגלל האהבה המשותפת שלנו לנגינת הגיטרות של הווולוט אנדרגראונד. התקליט שלו - כמו השיר הזה - עדיין בשלבי עבודה, ואנחנו נותנים לכם אפשרות להציץ לעבודה בהתפתחות. אז פור דה רקורד: כל האקוסטיות, הגיטרות ברמקול הימני והסולו באמצע זה יוחנן, ואני ברמקול השמאלי וכל הגיטרות ההפוכות בסוף.
נגנים - יוחנן ודויד
מתוף תקליט הבכורה של יוחנן, שיצא בשנה הקרובה.
3. אקו - כוכב בשם שמש
פרוייקט חלו''ם הוא פרוייקט שמעלה בני נוער מחבר העמים לארץ. רכזת הפרויקט, מיה (ראה בהמשך) ציוותה אותי אל הלהקה והסוכנות מימנה להם חזרות באולפן. לא הכרתי את השיר הזה לפני כן (במקור של ויקטור צוי ולהקת קינו), אבל התאהבתי בו די מהר. מאחר והלהקה הורכבה מנגנים שבאו מעולמות שונים והיו ברמות שונות יצרנו עיבוד די שונה מהמקור. רגע לפני שסגרתי את האולפן בעיר העתיקה חשתי שזה פשע אם הביצוע לשיר הזה לא יוקלט, וככה לייב לחלוטין, כשכולם עומדים ומנגנים באותו חדר קטן, הקלטנו את השיר הזה. אם תקשיבו היטב תוכלו לשמוע אותי מניף שלטים שעליהם היה רשום ''בית'', ''פזמון'', ''סולו'', לטובות הנגנים, שמשום מה התקשו לזכור את מבנה השיר, וככה הפכתי להיות מנצח על להקת רוק. שזאת אחלה עבודה. גם אם לא כל כך משתלמת כלכלית. עד היום אני גאה בהקלטה הזאת במיוחד, יש בה משהו תמים שמצליח לתפוס בדיוק רב את הנערים והנערות האלה רגע אחד לפני שהם מצטרפים אל עולם המבוגרים.
מילין ולחן: ויקטור צוי. עיבוד ותרגום: אקו, מיה ודויד.
מתוך אי.פי רשת של אקו.
אקו - סווטה, יוליה, מישה, ניקולאי, אנדריי, וסמיון. עוזרי טכנאי: אנטון גלוחוי ופבל קוגן.
4. גולדבנד - מיה
מילים לחן ועיבוד: דויד
נשבע לכם שבמשך חודש חיפשתי מתנה מיוחדת ליום ההולדת שלה ולא מצאתי. אז בערב יום ההולדת עצמו, ומתוך יאוש טוטאלי, החלטתי שאולי שיר זה המתנה הכי טובה שיכולה להיות. לטובת הדיוק ההיסטורי אני אודה שחלק מהלחן היה קיים לפני כן, אבל השיר עצמו נכתב הולחן ומוקסס בשלוש שעות, בעידודו של איתן שגם בא במיוחד לעשות באס וקולות מאושרים ברקע. איכשהו למרות לחץ הזמן הצלחנו להגיע למסיבת יום ההולדת עם הדיסק הזה ביד, כמובן שהשמחה היתה גדולה. ולכל מי שתהה פעם איך נשמע הגלגול הראשוני של בלובנד, כשעוד נקראנו ''חלומות פופ רטובים'', ובכן, די דומה למה שאתם שומעים פה. איך נהייתי מדוכדך באמצע? זה כבר נושא לדיון אחר:)
גולדבנד: דויד ואיתן פישר.
5. מיזו - פרוייקט הגומיה
לחן ומילים: אריאל קליינר, עיבוד: אריאל והגומיה
רק אריאל מסוגל לכתוב שורות כמו ''אנזימים מתנפצים על הקרנית בעין, מעכלים את כל מה שאנחנו רואים'' ומשפט אחרי זה להיזכר באיך שהיא נגעה לו בישבן. הקולות הנשיים ברקע זה טלנובלה בפני עצמה שלא ניכנס אליה, אבל מי שיקשיב קרוב קרוב יכול לשמוע את הסיפור כולו. בעיניי, זה אחד השירים הכי יפים והכי אינטליגנטים ששמעתי בחיי, ואני זוכר שהייתי ממש משוכנע שהשיר הזה והתקליט המצוין שממנו הוא לקוח יביאו לגומיה את ההכרה שמגיעה להם בתור אחת הלהקות הכי טובות שפעלו בארץ. לצערי, זה עדיין לא קרה. אבל זה יקרה. אי אפשר להיות כל כך טובים ולהישאר אנונימי,ם לנצח.
מתוך אריאל קליינר פרוייקט הגומיה
פרוייקט הגומיה - אריאל קליינר, נועם פאוסט, אילן בורנשטיין, גיא ביבי. כנרת לוריא, אורי דרדיקמן.
6. אייריס - נוסעת
מילים: אייריס ודויד, לחן ועיבוד: דויד
תמיד היתה לי משיכה ללהקות שמורכבות מגברים ונשים, אז החלטתי להקים להקה כזו סביב איריס, הזמרת של אייריס, ופניתי לאחותי הקטנה שתצטרף לעניין. היא מצידה הסכימה לנגן בלהקה בתנאי אחד, שלא יהיו שם שירים עם האקורד F, שתמיד היה קשה לה על הגיטרה. אני מייד נעניתי למשימה וכתבתי את השיר הזה. כן, אני יודע, מאזי סטאר, וולווט אנדגראונד, כן, אני מת על שתי הלהקות האלה, והיום אני מודה שאפילו חשבתי שבעזרת השיר הזה ואחרים שנכתוב לאייריס אני אוכל להשתלט על גלגל''ץ. טעיתי.
אייריס: איריס לוי, יאיר שליידר, אלעד שופן, מירב פרץ, דודי כהן, דויד
7. הלהקה שלא היתה - בלומה.
מילים: ערן רשף, לחן: חגי נחתומי, עיבוד דויד והלהקה שלא היתה.
חגי, המתופף של בלובנד, השמיע לי פעם קלטת של שירים שלו ועוד שני חברים מימי הנח''ל העליזים שלו, ואני מודה שאיך ששמעתי את זה חשבתי לעצמי: יא אללה, על השיר הזה פשוט כתוב ''קלאסיקה ישראלית''!!! מאחר והם אף פעם לא ממש חשבו שהם להקה, הם קראו לעצמם - '' הלהקה שלא היתה'', והשם נדבק. עם כל הנאיביות והתמימות, יש בשירים שלהם איזו ארץ ישראליות שלעיתים נדמה שנכחדה. התקליט שלהם, שעליו אנחנו עובדים כבר יותר משלוש שנים, יצא מתישהו בשנה הקרובה ויקרא ''לך עצב, תן קצב''. אני חושב שבהרבה מאוד מובנים זה מסביר את הכל.
הלהקה שלא היתה: חגי נחתומי, יניב גולן, אורי רז. (יוחנן ודויד)
8. אריאל קליינר & הדרה לוין ארדי - כשאנחנו קורים.
במסיבה שעשינו לרגל יציאת התקליט הראשון של הגומיה, אריאל לקח אותי למטה למרתף ההקלטות שלו ורצה להשמיע לי דמו לשיר חדש שלו. אחרי דקה וחצי אמרתי לו שזה הדבר הכי מדהים ששמעתי מזה שנים, ומוציאים את זה ככה, נקודה. איכשהו הוא הצליח ללכוד בשיר את הקסם החלול של המרתף שלו, ומעבר לכך המפגש בינו והדרה לבין כמויות לא הגיוניות של יין אדום הניבו דואט הורס כל כך שידעתי שאסור לגעת בו יותר מדי, כאילו שהחלל בשיר הזה הוא הנגן הכי חשוב.
מתוך מיני האלבום: כשאנחנו קורים - אריאל קליינר
9. איתן פישר - כי עמנו-אל
איתן הוא כשרון ענק. אין הרבה זמרים שמרגשים אותי עם העוצמה הפנימית שלהם כמוהו. אני מכיר אותו כבר שני עשורים, עוד מימינו בישיבה ביחד, מאז הוא הספיק לחזור בשאלה, להקים ולפרק להקות, קריירה אקדמאית, חתונה, התקרבות לדת ובין לבין להקליט לבדו פשוט המון שירים מעולים. ''כי עמנו-אל '' היה השיר הראשון ששמעתי ממנו אחרי המסע הפנימי שהוא עבר ותהליך ההתקרבות שלו לדת, ומיד חשבתי שזה אחד השירים הגדולים ביותר שלו. השילוב הזה בין אמונה לבין תהיה וספקנות בא לידי ביטוי מלא בשיר הזה. גם התקליט שלו - או יותר נכון האוסף של איתן מעשור שלם של הקלטות - יראה אור מאוחר יותר השנה. וגם אחרי שתשמעו את השיר הזה צפו להפתעות, אין שום שיר שלו שדומה למשנהו.
10. רות דולורס וייס & בלובנד - כשהלילה יורד
מילים: ערן קולירין ודויד, לחן: אלעד שופן ודויד.
נכתב במקור כדי להיות חלק מפסקול הסרט ''המסע הארוך'' של ערן קולירין. לצערנו ולצער הבמאי לא נמצא מקום בסרט לשלב את השיר והתוצאה היא שיר מיותם, אבל כל כך יפה בעינינו כדי שנוציא אותו. השיר עצמו נכתב הפוך לחלוטין וקודם היו לי את כל האלמנטים המוזיקליים מהפסקול ומתוכם בניתי את השיר בתהליך הפוך לסטנדרטי, כשקודם כל כותבים מילים ולחן ורק אחרי זה את העיבוד. הטקסט עצמו לקוח בחלקו מתוך הסרט (בעיקר הבתים) והפזמון הכתיב את עצמו מתוך המוזיקה ששוטטה בראשי, כששוטטתי לעת ערב חורפי ברחובות באר שבע. מהרגע שדמיינתי את השיר היה לי ברור שהקול של רות הוא הדבר הכי נכון לשיר הזה. הבאתי אותה לאולפן, ניגנתי לה את השיר פעם אחת, בדקנו סולם אחר ומיד שלחתי אותה להקליט סקיצה כדי לבדוק איך זה עובד. זה מה שאתם שומעים בביצוע הזה. ככל שהשנים עוברות, אם יש משהו שאני לומד לגבי הקלטות אולפן זו חשיבותה של הספונטניות. יש משהו במישוש הראשוני של שיר שאתה לעולם לא תוכל לקבל מטייקים ''מושלמים'', ושוב אלוהי הקסם של הפעם הראשונה עבד כאן לטובתנו. השיר הזה והביצוע שלה קורעים אותי כל פעם מחדש.
11. פרוייקט הגומיה – Down you put
מילים ולחן: נועם פאוסט, עיבוד: הגומיה
הטרק הסודי מתוך תקליט הבכורה של פרוייקט הגומיה (הכלבים). פעמים רבות נשאלנו של מי השיר במקור, ובכן, זהו המקור. זהו גם השיר שבגללו בכלל רציתי לעבוד עם הגומיה אחרי ששמעתי אותו בקלטת הדמו הראשונה שאריאל העביר לי. רק אחרי זה הסתבר לי שהוא בכלל לא היה אמור להיכנס לקלטת הדמו! לך תבין. בכל אופן, אני עדיין מאמין בכל לבי שהסאגה של הגומיה רחוקה מלהסתיים. הם עובדים כרגע על תקליט חדש, הרביעי שלהם, וממה ששמעתי אני כולי אחוז ציפייה לשמוע אותו כבר מתחילתו ועד סופו. אחרי שהם התבשלו בהופעות לאורך השנתיים האחרונות, הם מנגנים ונשמעים טוב יותר מאי פעם ונשאר רק לחכות ולראות לאן המסע הזה יקח אותנו הלאה. הם לא הולכים להיות גדולים, הם כבר גדולים. זה רק עניין של זמן עד שעוד אנשים יחשבו ככה.
12. למוות אין רחמים בארץ הזאת - העברה: אופקים
מילים ולחן: הרברנד גארי דיוויס
הנסיעה מתל אביב לבאר שבע היתה ארוכה בחום של סוף הקיץ שעבר, הפיגועים שקרו כאן על בסיס יום יומי הותירו אותי תוהה מה הסיכוי שזה יקרה לי כאן, באוטובוס הזה שבו אני נוסע עכשיו. כשבאוזניות התחיל לשיר רברנד גארי דיוויס את השיר במקור, אמרתי לעצמי שמזמן לא שמעתי שיר כל כך רלוונטי לכאן ועכשיו של החיים שלי, אפילו אם זה שיר משנות השלושים של המאה שעברה.
עד שהגענו לבאר שבע התרגום כבר היה מוכן בראש שלי, איך שהגעתי הביתה נכנסתי לעשות סקיצה לשיר. הצווחה בתחילת השיר מגיעה מצירי הדלת הלא משומנת שנפתחת כשאני נכנס לחדר ההקלטות. הקלטתי את השיר ואני מודה, כשהלכתי לשמוע מה עשיתי הייתי מאוד מופתע ממה ששמעתי. הסתבר שהיו שני מיקרופונים בחדר שהקליטו אותי. אחד מרוחק ממני ממש והמיקרופון השני, שלא כוון כראוי, נכנס לדיסטורשן. כל זה נתן לקול ולגיטרה איזה צליל אחר, פראי יותר. באותו זמן לא היה לי מזגן ומרוב שהחדר האטום להט אפשר ממש לשמוע את הזיעה נוטפת מהמצח שלי על המיתרים, והאצבעות שממשיכות לפקשש אותם. כשבן צברי, שותפי לפרויקט התרגומים ''העברה: אופקים'', שמע את הגירסה, הוא אמר בפשטות: עזוב אותך, תוציא את זה ככה. זה בדיוק איך שזה צריך להיות! כמובן, לא הקשבתי לו ובמשך חודשיים ניסיתי להקליט שוב ושוב את השיר הזה הרבה יותר נכון ומדויק, רק כדי לגלות שבן צדק. הטייק הראשון היה הכי טוב.
13. בלובנד - ערים וזכרון 2
מילים ולחן: דויד, עיבוד והפקה: אלעד ודויד.
השיר שהתחיל את כל המסע הזה. בהתחלה זה היה שיר אחר לחלוטין, הרבה יותר רוקי, עם אקורדים אחרים וקצב שונה, עד שיום אחד בהחלטה די תמוהה גם לעצמי, החלטתי לנסות ולבצע אותו כמו להקת ''אמריקה'' מהסבנטיז. זה מה שיצא לי. בכלל, כל הסיפור של הסלו-קור התחיל אצלי בטעות, פשוט גיליתי שהמהירות הכי איטית שתוכנת הסקוונסר שלי אז, הלוג'יק, יכולה לרוץ בו היא רק BPM 45, ומיד חשבתי שזה יכול להיות מעניין לשיר איזה שיר במהירות הזאת, אז ניסתי את השיר הזה במהירות הזו ובום טראח, 12 דקות אחר כך אתה עושה סלו-קור ישראלי. לך תבין.
הסימפול מפריז טקסס בפתיחה נמצא פה רק בגלל שכשבאתי להקליט את השיר לא היה לי סרט ריק והחלטתי למחוק אחת מקלטות הקולאז'ים המוזרים שאני עושה. למזלי, לפני שמחקתי את הערוץ האחרון מהקלטת הישנה פתחתי את הערוץ לשמוע מה מוקלט עליו, וכששמעתי את הקול הזה שנפל בלי שום תכנון מוקדם בול למקום הנכון, ידעתי שיש לנו משהו באמת גדול ביד. כל השיר הזה היה אוסף של תקלות ביזאריות שונות ומשונות באולפן, שממש הכתיבו לי את השיר. את סולו הגיטרה הקלטתי כדי לנסות אפקט שחבר שלי קנה ורציתי לבדוק, תוך כדי זה שאני מנגן אני ואני מדבר איתו ומדגים לו כמה דברים. אחר כך הבנתי שכמשהו רוצה להתחבר הוא יעשה את זה ולא משנה כמה אתה תפריע לו. עד היום משעשע אותי לראות את התמלוגים שאני מקבל מהרדיו על כל ההשמעה של ''ערים וזכרון'', שכן התמלוגים מחושבים לפי אורך השיר, גם אם נגנו אותו רק עד מחציתו, ואם לא שמתם לב השיר הזה די ארוך...
בלובנד: אלעד שופן, דויד פרץ, חגי נחתומי, יאיר שליידר, יוחנן קרסל, עדי הילל.
14. בלובנד - ממלכתי (רקוויאם לתקליט הקודם) - או בשמו המלא עוד יותר: ממלכתי (רקוויאם לתקליט הקודם ותודה אישית לכל אחד מהארבע מאות שקנו את הדיסק)
מילים ולחן: דויד, עיבוד והפקה: בלובנד
מתוך התקליט השני והכה מתעכב של בלובנד, שיר על התקוות שהתנפצו, חלומות שהופרכו ולהקות שהלכו לאיבוד בין לבין. וחשוב לי להדגיש שזה ממש לא שיר ציני. פה מובאת רק המוזיקה, שהוקלטה בפחות משעה, כדי לבדוק את מכשיר ההקלטה החדש שקיבלתי באותו יום. ברוב טפשותי לא שמרתי את הערוצים ורק אחרי זה, כשלאעד גילה את הגרסא הזו אי שם בין הדיסקים שצרבתי לו, הבנו את גודל המחדל. השירה והמילים יגיעו בהמשך, אל תדאגו. בינתיים אתם יכולים לעשות תרגיל באומנות: להשלים את החסר ולדמיין לעצמכם איך המילים יושבות על המנגינה.
''כלום כלום
ממלכתי תמורת כלום
אבוד מול אורות מתרחקים
כלום, כלום
זה הכל תמורת כלום
ושנים שהולכות לאיבוד
וכמה עותקים מגדירים אומנות?
וכמה השמעות זה מספיק?
כי פסנתרים מרחפים בסוף תמיד מתרסקים
וזה סוף לסרטים הכחולים...
כלום, כלום,
זה הכל תמורת כלום
ולהקות שהולכות לאיבוד
כלום כלום
זה הכל תמורת כלום
וברדיו משדרים רק אויר.''
15. לנסס – Sleep tight
מילים ולחן: גו'אן ספדי, עיבוד והפקה: לנסס ודויד
אני הולך לצטט את עצמי, עד איזה שפל המדרגה אני אגיע? לא יודע. אבל הנה מתוך רשימה על אילו שירים יכנסו לקלטת ישראלית של שעה בעריכתי:
''כי רק מי שעובר בין הבתים בחושך ומביט פנימה אל החיים שאינם שלו, יכול להבין כמה טוב החום הזה באמת; כי כולנו מחפשים את אותו הדבר על האדמה הזו בין אם זה בערבית, אנגלית או עברית; כי זה שיר שאם לא היה מגיע מלייבל באר-שבעי קטן, הייתם מכירים אותו מזמן בגרסאת ה''דיס מורטל קויל''; כי אני מקווה שתאמינו לי שלמרות שהפקתי את זה אני עדיין שואל את עצמי איך עשינו את זה; כי גו'אן הוא האומן היחידי שיכול להציע לך לעצום את העיניים כשהעולם מגיע אל קיצו ולעקוב אחרי האור; כי זה נכתב לבן הקטן שלו; כי זה שיר מדהים.''
תהנו לכם ודעו לכם שכל תגובה תתקבל בברכה.
יאללה ביי ונתראה בעוד חמש שנים:)
|
נו, אז מה אתם אומרים? נרשם בשביל להוסיף תגובה? [ רישום ;לוגין ]
|
|
|
